Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 23

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר	1 Allora Gesù parlò alle turbe, e a' suoi discepoli,
2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים	2 Dicendo: Sulla cattedra di Mosè si assisero gli Scribi, e i Farisei.
3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים	3 Tutto quello pertanto, che vi diranno, osservatelo, e fatelo; ma non vogliate far quel, che essi fanno: conciossiachè dicono, e non fanno.
4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם	4 Imperocché accumulano some gravi, e importabili, e le pongono su le spalle degli uomini; ma per loro non vogliono muoverle col loro dito.
5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם	5 Fanno poi tutte le loro opere per essere osservati dagli uomini; imperocché portano più ampie le filatterie, e più lunghe le frange (della veste).
6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות	6 Ed amano i primi posti ne' banchetti, e le prime sedie nelle sinagoghe.
7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי	7 E di essere salutati nel foro, e di essere dalla gente chiamati maestri.
8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם	8 Ma voi non vogliate esser chiamati maestri; imperocché uno solo è il vostro maestro, e voi siete tutti fratelli.
9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים	9 Né vogliate chiamare alcuno sulla terra vostro padre; imperocché il solo Padre vostro è quegli, che sta ne' cieli.
10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח	10 Né siate chiamati maestri, perché l'unico vostro maestro è il Cristo.
11 והגדול בכם יהי לכם למשרת	11 Chi sarà maggiore tra voi, sarà vostro servo.
12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	12 E chi si esalterà, sarà umiliato, e chi si umilierà, sarà esaltato.
13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא	13 Ma guai a voi. Scribi, e Farisei ipocriti, perché chiudete in faccia agli uomini il regno de' cieli: imperocché né voi vi entrate, né permettete, che v' entrino quelli, che stanno per entrarvi.
14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו	14 Guai a voi. Scribi, e Farisei ipocriti; perché divorate le case delle vedove col pretesto di lunghe orazioni: per questo sarete giudicati più severamente.
15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם	15 Guai a voi, Scribi, e Farisei ipocriti; perché scorrete mare, e terra per fare un proselito: e fatto che sia, lo rendete figliuolo dell'inferno il doppio di voi.
16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם	16 Guai a voi, ciechi condottieri, i quali dite: che uno abbia giurato per lo tempio, non è niente: ma se abbia giurato per l'oro del tempio, resta obbligato.
17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב	17 Stolti, e ciechi: Imperocché cosa è da più, l'oro, od il tempio, che santifica l'oro?
18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם	18 E che uno abbia giurato per l'altare non è niente: ma chi avrà giurato per l'offerta, che è sopra di esso, resta obbligato.
19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן	19 Ciechi; Imperocché cosa è da più l'offerta, o l'altare, che santifica l'offerta?
20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו	20 Chi dunque giura per l'altare, giura e per esso, e per tutte le cose, che vi sono sopra:
21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו	21 E chiunque giura per lo tempio, giura, e per esso, e per colui, che lo abita:
22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו	22 E chi giura per il cielo, giura per il trono di Dio, e per colui, che siede sopra di esso.
23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה	23 Guai a voi Scribi, e Farisei ipocriti, che pagate la decima della menta, e dell'aneto, e del cumino, e avete trascurato il più essenzial della legge, la giustizia, e la misericordia, e la fede. Queste cose era d'uopo di fare, e quelle non omettere.
24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל	24 Condottieri ciechi, che scolate un moscherino, e ingoiate un cammello.
25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות	25 Guai a voi, Scribi, e Farisei ipocriti, perché il di fuora lavate del bicchiere, e del piatto: al di dentro poi siete pieni di rapina, e d'immondezza.
26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ	26 Fariseo cieco, lava prima il di dentro del calice, e del piatto, onde anche il di fuora diventi mondo.
27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה	27 Guai a voi Scribi, e Farisei ipocriti; perché siete simili a' sepolcri imbiancati, che al di fuori appariscon belli alla gente, ma dentro pieni sono di ossa di morti, e d'ogni sporcizia:
28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון	28 Così anche voi al di fuori comparite giusti alla gente; ma dentro pieni siete d'ipocrisìa, e d'iniquità.
29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים	29 Guai a voi, Scribi, e Farisei ipocriti, che fabbricate sepolcri ai profeti,e abbellite i monumenti de' giusti.
30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים	30 E dite: Se fossimo stati a tempo de' nostri padri, non saremmo stati complici con essi del sangue dei profeti.
31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים	31 Cosi provate contro di voi medesimi, che siete figliuoli di coloro, che uccisero i profeti.
32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם	32 Colmate pur voi la misura de' padri vostri.
33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם	33 Serpenti, razza di vipere, come scamperete voi dalla condanna dell'inferno?
34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר	34 Per questo, ecco, che io mando a voi de' profeti, e de' saggi, e degli Scribi, e di questi ne ucciderete, ne crocifiggerete, e ne flagellerete nelle vostre sinagoghe, e li perseguiterete di città in città:
35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח	35 Onde cada sopra di voi tutto il sangue giusto sparso sopra la terra, dal sangue del giusto Abele sino al sangue di Zaccaria figliuolo di Barachia, che voi uccideste tra il tempio, e l'altare.
36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה	36 In verità io vi dico, che tutto questo verrà sopra di questa generazione.
37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם	37 Gerusalemme, Gerusalemme, che uccidi i profeti, e lapidi coloro, che a te sono mandati, quante volte ho voluto io radunare i tuoi figli, come la gallina raduna i suoi pulcini sotto le ali, e non hai voluto?
38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם	38 Ecco, che vi sarà lasciata deserta la vostra casa.
39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה	39 Imperocché vi dico: Non mi vedrete da ora in poi, sino a tanto che diciate: Benedetto colui, che viene nel nome del Signore.