| 1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים | 1 E i farisei e i sadducei si presentarono e gli chiesero che mostrasse loro un segno dal cielo. |
| 2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים | 2 Ma egli rispose loro: «Quando si fa sera voi dite: |
| 3 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו | 3 “Bel tempo, perché il cielo è rosso” e al mattino: “Oggi tempesta, perché il cielo è rosso cupo”. Così voi sapete bene interpretare l’aspetto del cielo, ma non potete interpretare i segni dei tempi! |
| 4 דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו | 4 Generazione malvagia ed adultera! Chiede un segno, e non le sarà dato che il segno di Giona!» E, lasciatili, se, ne andò. |
| 5 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם | 5 E nel passare dall’altra riva i discepoli avevan dimenticato di portare con sé dei pani. |
| 6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים | 6 Ora, Gesù disse loro: «Attenti e diffidate del lievito dei farisei e dei sadducei!» |
| 7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם | 7 E quelli ragionarono tra sé dicendo: «Non abbiamo preso pane!» |
| 8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם | 8 Gesù se ne accorse e disse: «Perché, uomini di poca fede, ragionate tra di voi che non avete pani? |
| 9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם | 9 Ancora non capite! Non vi ricordate i cinque pani per i cinquemila, e quante sporte ne raccoglieste? |
| 10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם | 10 né i sette pani dei quattromila, e quante sporte ne raccoglieste? |
| 11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים | 11 Come non capite che non è per i pani che vi dissi: diffidate del lievito dei farisei e dei sadducei?» |
| 12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים | 12 Allora capirono che non aveva detto di diffidare del lievito dei pani, ma dell’insegnamento dei farisei e dei sadducei. |
| 13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם | 13 Arrivato poi Gesù nelle parti di Cesarea di Filippo, interrogò i suoi discepoli: «Chi dice la gente che sia il Figlio dell’uomo?» |
| 14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים | 14 Quelli risposero: «Alcuni dicono: è Giovanni il Battista, altri Elia, altri Geremia od uno dei profeti». |
| 15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני | 15 Dice loro: «Ma voi, chi dite che io sia?» |
| 16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים | 16 Rispose allora Simon Pietro: «Tu sei il Messia, il Figlio del Dio vivente». |
| 17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים | 17 E Gesù a lui: «Beato sei tu, Simone Bar-Jona, perché non carne e sangue te l’ha rivelato, ma il Padre mio che è nei cieli. |
| 18 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה | 18 Ebbene, anchio dico a te: ‘Tu sei Pietro e su questa pietra io edificherò la mia Chiesa, e le porte dell’ade non prevarranno contro di essa. |
| 19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים | 19 A te darò le chiavi del regno dei cieli; tutto ciò che legherai sulla terra resterà legato nei cieli, e tutto ciò che scioglierai sulla terra resterà sciolto nei cieli». |
| 20 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח | 20 Allora intimò ai discepoli di non dire a nessuno che egli era il Messia. |
| 21 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום | 21 Da allora, Gesù cominciò a mostrare ai suoi discepoli che era necessario che egli si recasse a Gerusalemme e molto soffrisse da parte degli anziani, dei gran sacerdoti e degli scribi, e fosse ucciso, e che sarebbe risorto il terzo giorno. |
| 22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת | 22 E Pietro, trattolo in disparte, si mise a rimproverarlo dicendo: «Non sia mai, Signore! Questo ti accadrà!» |
| 23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם | 23 Ma Gesù, rivolgendosi disse a Pietro: «Indietro, Satana! Tu mi sei di impedimento, perché non ti preoccupi delle cose di Dio, ma di quelle degli uomini». |
| 24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי | 24 Gesù disse allora ai suoi discepoli: «Chi vuole seguirmi rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua. |
| 25 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה | 25 Poiché chi vuol salvare la sua vita la perderà; chi, invece, perde la sua vita per causa mia, la troverà. |
| 26 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו | 26 Che giova, infatti, all'uomo guadagnare il mondo intero se poi perderà l’anima sua? Oppure, che cosa può dare l'uomo in cambio dell’anima sua? |
| 27 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו | 27 Poiché il Figlio dell’uomo deve venire nella gloria del Padre suo, con i suoi angeli, e allora renderà a ciascuno secondo il suo operato. |
| 28 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו | 28 In verità vi dico: ci sono alcuni tra i qui presenti che non gusteranno la morte prima d’aver veduto il Figlio dell’uomo venire col suo regno». |
