Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 13

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים	1 In that day, Jesus, departing from the house, sat down beside the sea.
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים	2 And such great crowds were gathered to him that he climbed into a boat and he sat down. And the entire multitude stood on the shore.
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע	3 And he spoke many things to them in parables, saying: “Behold, a sower went out to sow seed.
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו	4 And while he was sowing, some fell beside the road, and the birds of the air came and ate it.
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 Then others fell in a rocky place, where they did not have much soil. And they sprung up promptly, because they had no depth of soil.
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש	6 But when the sun rose up, they were scorched, and because they had no roots, they withered.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו	7 Still others fell among thorns, and the thorns increased and suffocated them.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	8 Yet some others fell upon good soil, and they produced fruit: some one hundred fold, some sixty fold, some thirty fold.
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 Whoever has ears to hear, let him hear.”
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם	10 And his disciples drew near to him and said, “Why do you speak to them in parables?”
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן	11 Responding, he said to them: “Because it has been given to you to know the mysteries of the kingdom of heaven, but it has not been given to them.
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	12 For whoever has, it shall be given to him, and he shall have in abundance. But whoever has not, even what he has shall be taken away from him.
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו	13 For this reason, I speak to them in parables: because seeing, they do not see, and hearing they do not hear, nor do they understand.
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	14 And so, in them is fulfilled the prophecy of Isaiah, who said, ‘Hearing, you shall hear, but not understand; and seeing, you shall see, but not perceive.
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו	15 For the heart of this people has grown fat, and with their ears they hear heavily, and they have closed their eyes, lest at any time they might see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and be converted, and then I would heal them.’
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה	16 But blessed are your eyes, because they see, and your ears, because they hear.
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו	17 Amen I say to you, certainly, that many of the prophets and the just desired to see what you see, and yet they did not see it, and to hear what you hear, and yet they did not hear it.
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע	18 Listen, then, to the parable of the sower.
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך	19 With anyone who hears the word of the kingdom and does not understand it, evil comes and carries away what was sown in his heart. This is he who received the seed by the side of the road.
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה	20 Then whoever has received the seed upon a rocky place, this is one who hears the word and promptly accepts it with joy.
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל	21 But he has no root in himself, so it is only for a time; then, when tribulation and persecution occur because of the word, he promptly stumbles.
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו	22 And whoever has received the seed among thorns, this is he who hears the word, but the cares of this age and the falseness of riches suffocate the word, and he is effectively without fruit.
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	23 Yet truly, whoever has received the seed into good soil, this is he who hears the word, and understands it, and so he bears fruit, and he produces: some a hundred fold, and another sixty fold, and another thirty fold.”
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו	24 He proposed another parable to them, saying: “The kingdom of heaven is like a man who sowed good seed in his field.
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו	25 But while the men were sleeping, his enemy came and sowed weeds amid the wheat, and then went away.
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין	26 And when the plants had grown, and had produced fruit, then the weeds also appeared.
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין	27 So the servants of the Father of the family, approaching, said to him: ‘Lord, did you not sow good seed in your field? Then how is it that it has weeds?’
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם	28 And he said to them, ‘A man who is an enemy has done this.’ So the servants said to him, ‘Is it your will that we should go and gather them up?’
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים	29 And he said: ‘No, lest perhaps in gathering the weeds, you might also root out the wheat together with it.
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי	30 Permit both to grow until the harvest, and at the time of the harvest, I will say to the reapers: Gather first the weeds, and bind them into bundles to burn, but the wheat gather into my storehouse.’ ”
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו	31 He proposed another parable to them, saying: “The kingdom of heaven is like a grain of mustard seed, which a man took and sowed in his field.
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו	32 It is, indeed, the least of all seeds, but when it has grown, it is greater than all the plants, and it becomes a tree, so much so that the birds of the air come and dwell in its branches.”
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	33 He spoke another parable to them: “The kingdom of heaven is like leaven, which a woman took and hid in three measures of fine wheat flour, until it was entirely leavened.”
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם	34 All these things Jesus spoke in parables to the crowds. And he did not speak to them apart from parables,
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	35 in order to fulfill what was spoken through the prophet, saying: “I will open my mouth in parables. I will proclaim what has been hidden since the foundation of the world.”
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה	36 Then, dismissing the crowds, he went into the house. And his disciples drew near to him, saying, “Explain to us the parable of the weeds in the field.”
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם	37 Responding, he said to them: “He who sows the good seed is the Son of man.
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה	38 Now the field is the world. And the good seeds are the sons of the kingdom. But the weeds are the sons of wickedness.
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים	39 So the enemy who sowed them is the devil. And truly, the harvest is the consummation of the age; while the reapers are the Angels.
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה	40 Therefore, just as weeds are gathered up and burned with fire, so shall it be at the consummation of the age.
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון	41 The Son of man shall send out his Angels, and they shall gather from his kingdom all who lead astray and those who work iniquity.
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	42 And he shall cast them into the furnace of fire, where there shall be weeping and gnashing of teeth.
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	43 Then the just ones shall shine like the sun, in the kingdom of their Father. Whoever has ears to hear, let him hear.
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא	44 The kingdom of heaven is like a treasure hidden in a field. When a man finds it, he hides it, and, because of his joy, he goes and sells everything that he has, and he buys that field.
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות	45 Again, the kingdom of heaven is like a merchant seeking good pearls.
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה	46 Having found one pearl of great value, he went away and sold all that he had, and he bought it.
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה	47 Again, the kingdom of heaven is like a net cast into the sea, which gathers together all kinds of fish.
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה	48 When it has been filled, drawing it out and sitting beside the shore, they selected the good into vessels, but the bad they threw away.
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים	49 So shall it be at the consummation of the age. The Angels shall go forth and separate the bad from the midst of the just.
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	50 And they shall cast them into the furnace of fire, where there will be weeping and gnashing of teeth.
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	51 Have you understood all these things?” They say to him, “Yes.”
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות	52 He said to them, “Therefore, every scribe well-taught about the kingdom of heaven, is like a man, the father of a family, who offers from his storehouse both the new and the old.”
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם	53 And it happened that, when Jesus had completed these parables, he went away from there.
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות	54 And arriving in his own country, he taught them in their synagogues, so much so that they wondered and said: “How can such wisdom and power be with this one?
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה	55 Is this not the son of a workman? Is not his mother called Mary, and his brothers, James, and Joseph, and Simon, and Jude?
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה	56 And his sisters, are they not all with us? Therefore, from where has this one obtained all these things?”
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו	57 And they took offense at him. But Jesus said to them, “A prophet is not without honor, except in his own country and in his own house.”
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם	58 And he did not work many miracles there, because of their unbelief.