Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים	1 Ce jour-là Jésus sort de la maison et va s’asseoir sur les bords du lac.
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים	2 Mais c’est toute une foule qui s’assemble autour de lui, de sorte qu’il doit monter dans une barque où il s’assoit, pendant que tout son monde se tient sur le rivage.
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע	3 Puis il se met à leur parler longuement en paraboles. Il leur dit: "Voici que le semeur est sorti pour semer.
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו	4 Pendant qu’il sème, une partie tombe au long du chemin et les oiseaux viennent et mangent les graines.
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 D’autres graines tombent sur la rocaille où elles n’ont guère de terre. Très vite sortent les tiges parce que la terre n’est pas profonde,
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש	6 mais aussitôt que le soleil chauffe, elles sont grillées et se dessèchent parce qu’elles n’ont pas de racine.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו	7 D’autres graines tombent dans les épines, et les épines croissent et les étouffent.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	8 D’autres tombent sur la belle terre et donnent du fruit, l’une cent, l’autre soixante et d’autres encore trente.
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 Que celui qui a des oreilles entende!”
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם	10 Alors ses disciples s’approchent et lui disent: "Pourquoi leur parles-tu sous forme de paraboles?”
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן	11 Et lui leur dit ceci: "À vous il a été donné de connaître les mystères du Royaume des Cieux, mais pas à eux.
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	12 Car à celui qui a on donnera, et il aura en abondance, mais à celui qui n’a pas on enlèvera même ce qu’il a.
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו	13 Voilà pourquoi je leur parle en paraboles. Car ils regardent sans voir et ils entendent sans entendre ni comprendre.
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	14 À eux s’applique la prophétie d’Isaïe qui dit: Écoutez, écoutez donc sans comprendre! Regardez, regardez toujours sans rien voir!
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו	15 Oui, ce peuple a la conscience endurcie; leurs oreilles ne savent plus entendre, leurs yeux sont bouchés. Ils ont peur de voir de leurs yeux et d’entendre de leurs oreilles, car alors leur cœur comprendrait et se convertirait, et moi je les guérirais.
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה	16 “Mais vous, heureux vos yeux parce qu’ils voient et vos oreilles parce qu’elles entendent!
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו	17 Oui, je vous le dis, bien des prophètes et des justes auraient voulu voir ce que vous voyez et ne l’ont pas vu, ou entendre ce que vous entendez, et ne l’ont pas entendu.
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע	18 “Vous donc, écoutez cette parabole du semeur.
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך	19 “Un certain nombre entend la parole du Royaume sans l’entendre vraiment. C’est comme le grain semé trop près du chemin: le Mauvais arrive et arrache de leur cœur ce qui a été semé.
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה	20 “Du grain a été semé sur la rocaille; c’est celui qui écoute la parole et aussitôt l’accueille avec joie,
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל	21 mais il change avec le temps, car il n’a pas de racines profondes. Pour peu que vienne une difficulté ou une persécution à cause de la parole, il abandonne aussitôt.
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו	22 “Du grain est tombé dans les épines: c’est celui qui a écouté la parole et qui pourtant ne donnera pas de fruit. C’est que les préoccupations du monde et la séduction de la richesse sont venues étouffer cette parole.
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	23 “Du grain enfin a été semé sur la belle terre: voilà celui qui écoute la parole et l’accueille en lui. Il va donner du fruit et produire, peut-être cent, peut-être soixante, peut-être trente pour un.”
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו	24 Jésus leur présenta une autre parabole. Il leur dit: "Voici une image du Royaume des Cieux. Un homme a semé dans son champ de la bonne semence.
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו	25 Pendant que les gens dormaient, l’ennemi est venu et a semé la mauvaise herbe au milieu du blé, puis il est parti.
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין	26 “Quand le blé en herbe a donné la tige et le grain, les mauvaises herbes aussi sont apparues.
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין	27 Alors les serviteurs du maître de maison sont allés le trouver pour lui dire: ‘Seigneur, n’est-ce pas de la bonne semence que tu as semée dans ton champ? Et d’où viennent ces mauvaises herbes?’
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם	28 Lui leur dit: ‘C’est un ennemi qui a fait cela’›. “Alors les serviteurs lui demandent: ‘Veux-tu que nous allions les ramasser?’
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים	29 Mais il leur dit: ‘Ne le faites pas; en ramassant les mauvaises herbes vous pourriez aussi arracher le blé.
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי	30 Laissez-les donc grandir ensemble jusqu’à la moisson. Au moment de la moisson je dirai aux moissonneurs: Ramassez d’abord les mauvaises herbes et faites-en des bottes pour les brûler. Ensuite vous rassemblerez le blé dans mon grenier’.”
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו	31 Jésus leur présenta une autre parabole: "Voulez-vous une image du Royaume des Cieux? Pensez à la graine de moutarde qu’un homme a prise pour la semer dans son champ.
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו	32 C’est la plus petite des graines, mais quand elle a grandi, elle est plus grande que les légumes. Elle devient un arbre, si bien que les oiseaux du ciel viennent s’abriter dans ses branches.”
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	33 Jésus leur dit une autre parabole: "Voulez-vous encore une image du Royaume des Cieux? Pensez au levain qu’une femme prend et enfouit dans trois mesures de farine, jusqu’à ce que tout soit levé.”
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם	34 Jésus disait tout cela aux foules en paraboles. Il ne leur disait rien sans faire usage de paraboles,
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	35 de sorte que s’accomplissait la parole du prophète: J’ouvrirai la bouche et je parlerai en paraboles; je ferai connaître des choses cachées depuis la fondation du monde.”
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה	36 Après cela Jésus laisse la foule et vient à la maison. Alors ses disciples s’approchent de lui et lui disent: "Explique-nous la parabole des mauvaises herbes dans le champ.”
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם	37 Jésus leur dit: "Celui qui sème la bonne graine, c’est le Fils de l’Homme.
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה	38 Le champ, c’est le monde; la bonne graine, ce sont les enfants du Royaume; les mauvaises herbes sont les sujets du Mauvais;
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים	39 l’ennemi qui les a semées, c’est le diable; la moisson, c’est la fin du monde; les moissonneurs sont les anges.
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה	40 “Voyez comment on ramasse les mauvaises herbes pour les jeter au feu: ce sera pareil à la fin du monde.
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון	41 Le Fils de l’Homme enverra ses anges pour qu’ils enlèvent de son Royaume tous les scandales, et aussi ceux qui faisaient le mal.
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	42 Et ils les jetteront dans la fournaise du feu: là il y aura pleurs et grincements de dents.
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	43 Par contre les justes brilleront comme le soleil dans le Royaume de leur Père. Que celui qui a des oreilles entende.”
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא	44 “Le Royaume des Cieux est comme un trésor caché dans un champ. Celui qui l’a trouvé referme aussitôt la cachette; c’est pour lui une telle joie qu’il s’en va vendre tout ce qu’il a et il achète ce champ.
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות	45 “Voulez-vous une autre image du Royaume des Cieux? Un marchand est à la recherche de belles perles.
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה	46 Or voici qu’il en trouve une de grande valeur; aussitôt il s’en va vendre tout ce qu’il a et il achète la perle.
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה	47 “Voici une autre image du Royaume des Cieux. Un filet a été jeté dans la mer et il y ramasse n’importe quoi.
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה	48 Quand il est plein, on le ramène sur le rivage et on s’assied pour mettre ce qui est bon dans des paniers. Et ce qui n’est pas bon, on le rejette.
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים	49 “Ce sera pareil à la fin du monde: les anges viendront pour séparer les mauvais d’avec les justes,
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	50 et ils les jetteront dans la fournaise du feu. Là il y aura pleurs et grincements de dents.”
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	51 Jésus leur dit alors: "Avez-vous tout compris?” Ils lui répondent: "Oui!”
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות	52 Et Jésus leur dit: "Vous voyez, quand un maître en religion a été instruit du Royaume des Cieux, il est comme un maître de maison qui trouve toujours dans ses réserves de quoi distribuer, du neuf et du vieux.”
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם	53 Quand il eut terminé ces paraboles, Jésus quitta l’endroit.
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות	54 Il vint à passer par son village natal et il se mit à les enseigner dans leur synagogue. Ils ne savaient qu’en penser et disaient: "D’où lui vient cette sagesse? D’où lui viennent ces miracles?
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה	55 N’est-il pas le fils du charpentier? Sa mère s’appelle Marie, n’est-ce pas? Et ses frères, c’est Jacques, c’est Joseph, c’est Simon et Jude!
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה	56 Ses sœurs aussi sont toutes des nôtres; alors, d’où lui vient tout cela?”
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו	57 C’est ainsi qu’ils butaient et ne l’acceptaient pas; mais Jésus leur dit: "Le seul endroit où l’on ne reconnaît pas un prophète, c’est dans sa patrie et dans sa famille.”
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם	58 Et à cause de leur manque de foi, il fit là peu de miracles.