1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר |
2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד | 2 צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאֹור לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד |
3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם | 3 מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מֹועֵד יַעֲרֹךְ אֹתֹו אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתֵיכֶם |
4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד | 4 עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת־הַנֵּרֹות לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד׃ פ |
5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת | 5 וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלֹּות שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת |
6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה | 6 וְשַׂמְתָּ אֹותָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכֹות שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה |
7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה | 7 וְנָתַתָּ עַל־הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה |
8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם | 8 בְּיֹום הַשַּׁבָּת בְּיֹום הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּרִית עֹולָם |
9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם | 9 וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקֹום קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לֹו מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק־עֹולָם׃ ס |
10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי | 10 וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי |
11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן | 11 וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתֹו אֶל־מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמֹּו שְׁלֹמִית בַּת־דִּבְרִי לְמַטֵּה־דָן |
12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה | 12 וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל־פִּי יְהוָה׃ פ |
13 וידבר יהוה אל משה לאמר | 13 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר |
14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה | 14 הֹוצֵא אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשֹׁו וְרָגְמוּ אֹתֹו כָּל־הָעֵדָה |
15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו | 15 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאֹו |
16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת | 16 וְנֹקֵב שֵׁם־יְהוָה מֹות יוּמָת רָגֹום יִרְגְּמוּ־בֹו כָּל־הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבֹו־שֵׁם יוּמָת |
17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת | 17 וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל־נֶפֶשׁ אָדָם מֹות יוּמָת |
18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש | 18 וּמַכֵּה נֶפֶשׁ־בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ |
19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו | 19 וְאִישׁ כִּי־יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתֹו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לֹּו |
20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו | 20 בֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בֹּו |
21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת | 21 וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת |
22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם | 22 מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם |
23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה | 23 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּוצִיאוּ אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתֹו אָבֶן וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ |