Vaikrà (ויקרא) - Levitico 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 וידבר יהוה אל משה לאמר	1 Il Signore parlò a Mosè e disse:
2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד	2 «Ordina agli Israeliti che ti portino olio puro di olive schiacciate per l’illuminazione, per tenere perennemente accesa la lampada.
3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם	3 Aronne la disporrà nella tenda del convegno, fuori del velo che sta davanti alla Testimonianza, perché arda dalla sera al mattino davanti al Signore, sempre. Sarà per voi una legge perenne, di generazione in generazione.
4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד	4 Egli disporrà le lampade sul candelabro d’oro puro, perché ardano sempre davanti al Signore.
5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת	5 Prenderai anche fior di farina e ne farai cuocere dodici focacce; ogni focaccia sarà di due decimi di efa.
6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה	6 Le disporrai su due pile, sei per pila, sulla tavola d’oro puro davanti al Signore.
7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה	7 Porrai incenso puro sopra ogni pila, perché serva da memoriale per il pane, come sacrificio consumato dal fuoco in onore del Signore.
8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם	8 Ogni giorno di sabato lo si disporrà davanti al Signore perennemente da parte degli Israeliti: è un’alleanza eterna.
9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם	9 Sarà riservato ad Aronne e ai suoi figli: essi lo mangeranno in luogo santo, perché sarà per loro cosa santissima tra i sacrifici da bruciare in onore del Signore. È una legge perenne».
10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי	10 Ora il figlio di una donna israelita e di un Egiziano uscì in mezzo agli Israeliti, e nell’accampamento scoppiò una lite fra il figlio della donna e un Israelita.
11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן	11 Il figlio della Israelita bestemmiò il Nome, imprecando; perciò fu condotto da Mosè. La madre di quel tale si chiamava Selomìt, figlia di Dibrì, della tribù di Dan.
12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה	12 Lo misero sotto sorveglianza, finché venisse una decisione dalla bocca del Signore.
13 וידבר יהוה אל משה לאמר	13 Il Signore parlò a Mosè dicendo:
14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה	14 «Conduci quel bestemmiatore fuori dell’accampamento; quanti lo hanno udito posino le mani sul suo capo e tutta la comunità lo lapiderà.
15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו	15 Parla agli Israeliti dicendo: “Chiunque maledirà il suo Dio, porterà il peso del suo peccato.
16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת	16 Chi bestemmia il nome del Signore dovrà essere messo a morte: tutta la comunità lo dovrà lapidare. Straniero o nativo della terra, se ha bestemmiato il Nome, sarà messo a morte.
17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת	17 Chi percuote a morte qualsiasi uomo, dovrà essere messo a morte.
18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש	18 Chi percuote a morte un capo di bestiame, dovrà risarcirlo: vita per vita.
19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו	19 Se uno farà una lesione al suo prossimo, si farà a lui come egli ha fatto all’altro:
20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו	20 frattura per frattura, occhio per occhio, dente per dente; gli si farà la stessa lesione che egli ha fatto all’altro.
21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת	21 Chi percuote a morte un capo di bestiame, dovrà risarcirlo; ma chi percuote a morte un uomo sarà messo a morte.
22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם	22 Ci sarà per voi una sola legge per il forestiero e per il cittadino della terra; poiché io sono il Signore, vostro Dio”».
23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה	23 Mosè parlò agli Israeliti ed essi condussero quel bestemmiatore fuori dell’accampamento e lo lapidarono. Così gli Israeliti fecero come il Signore aveva ordinato a Mosè.