Isaiah (ישעיה) - Isaia 81

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב	1 Au maître de chant. Sur la guittienne. D’Asaf.
2 שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל	2 Criez de joie pour Dieu, notre force, acclamez le Dieu de Jacob!
3 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו	3 Allez-y pour le chant, faites donner les tambours, la harpe mélodieuse et la lyre!
4 כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב	4 Sonnez du cor pour le premier du mois, puis à la pleine lune, au jour de notre fête!
5 עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע	5 C’est une règle en Israël par décision du Dieu de Jacob,
6 הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה	6 un décret qu’il imposa aux enfants de Joseph quand ils quittaient le pays d’Égypte. Alors ils entendirent une voix inconnue:
7 בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה	7 “J’ai enlevé le fardeau de ton épaule, tu n’auras plus les mains rivées aux corbeilles.
8 שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי	8 Tu criais dans la détresse, je t’ai délivré, je t’ai répondu dans le secret de la nuée, je t’ai mis à l’épreuve aux eaux de Mériba.
9 לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר	9 Écoute, mon peuple, car je veux t’avertir, Israël, écoute-moi:
10 אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו	10 On ne verra pas chez toi un dieu étranger; tu ne serviras pas un dieu venu d’ailleurs:
11 ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי	11 je suis Yahvé, ton Dieu, qui t’ai fait remonter d’Égypte. Ouvre ta bouche toute grande, que je la remplisse.”
12 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם	12 Mon peuple, pourtant, n’a pas voulu m’entendre, Israël ne m’a pas obéi.
13 לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו	13 Je les ai donc laissés: “N’en faites qu’à votre tête, allez par où bon vous semble!”
14 כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי	14 Ah! si mon peuple m’écoutait, si Israël prenait mes chemins,
15 משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם	15 en peu de temps je soumettrais ses ennemis, d’un revers de main je frapperais l’adversaire.
16 ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך	16 Les ennemis du Seigneur lui feraient des sourires, ils seraient effrayés pour de bon.
	17 Mais lui, je le nourrirais des blés les meilleurs, avec le miel du rocher, plus qu’il n’en peut prendre.