Isaiah (ישעיה) - Isaia 142

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן	1 Maskil. David, cum esset in caverna. Precatio.
2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד	2 Voce mea ad Dominum clamo, voce mea ad Dominum deprecor;
3 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי	3 effundo in conspectu eius lamentationem meam, et tribulationem meam ante ipsum pronuntio.
4 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי	4 Cum deficit in me spiritus meus, tu nosti semitas meas. In via, qua ambulabam, absconderunt laqueum mihi.
5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים	5 Considerabam ad dexteram et videbam, et non erat qui cognosceret me. Periit fuga a me, et non est qui requirat animam meam. -
6 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני	6 Clamavi ad te, Domine; dixi: “ Tu es refugium meum, portio mea in terra viventium.
7 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי	7 Intende ad deprecationem meam, quia humiliatus sum nimis. Libera me a persequentibus me, quia confortati sunt super me.
	8 Educ de custodia animam meam ad confitendum nomini tuo; me circumdabunt iusti, cum retribueris mihi ”.