Isaiah (ישעיה) - Isaia 142

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן	1 Maschil di Davide; orazione ch’egli fece quando era nella spelonca. IO grido colla mia voce al Signore; Io supplico al Signore colla mia voce.
2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד	2 Io spando la mia orazione davanti a lui; Io racconto davanti a lui la mia tribolazione,
3 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי	3 Mentre lo spirito mio spasima in me. Or tu, Signore, conosci il mio sentiero. Essi mi hanno nascosto un laccio In su la via, per la quale ho da camminare
4 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי	4 Io riguardo a destra, e miro; E non vi è alcuno che mi riconosca; Ogni rifugio è perduto per me; Non vi è alcuno che abbia cura dell’anima mia.
5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים	5 O Signore, io grido a te; Io dico: Tu sei il mio ricetto, La mia parte nella terra de’ viventi.
6 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני	6 Attendi al mio gridare; Perciocchè io son ridotto in molto misero stato; Riscuotimi da quelli che mi perseguitano; Perciocchè son più possenti di me.
7 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי	7 Tira fuor di carcere l’anima mia, Acciocchè io celebri il tuo Nome; I giusti m’intonieranno, Quando tu mi avrai fatta la mia retribuzione