Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויען איוב ויאמר	1 E GIOBBE rispose, e disse:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 Infino a quando addoglierete voi l’anima mia, E mi triterete con parole?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Già dieci volte voi mi avete fatta onta; Non vi vergognate voi di procedere così stranamente meco?
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Ma pure, sia così certamente che io abbia fallito, Il mio fallo dimorerà meco.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Se pur volete innalzarvi sopra a me, E volete rimproverarmi il mio vituperio,
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 Sappiate ora che Iddio mi ha sovvertito, E ch’egli mi ha intorniato della sua rete.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Ecco, io grido violenza, e non sono esaudito; Io sclamo, e non mi si fa ragione
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Egli ha abbarrata la mia via sì che io non posso passare; Ed ha poste le tenebre sopra i miei sentieri.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Egli mi ha spogliato della mia gloria, E mi ha tolta la corona del mio capo.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Egli mi ha disfatto d’ogn’intorno, sì che io me ne vo via; Ed ha fatta dileguar la mia speranza, come quella di un albero;
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Ed ha accesa la sua ira contro a me, E mi ha reputato per uno de’ suoi nemici.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Le sue schiere son venute tutte insieme, E si hanno spianata la via contro a me, E si sono accampate intorno al mio tabernacolo.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Egli ha allontanati d’appresso a me i miei fratelli; I miei conoscenti si son del tutto alienati da me.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 I miei prossimi se ne son rimasti, Ed i miei conoscenti mi hanno dimenticato.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 I miei famigliari, e le mie serventi, mi tengono per istraniero; Io paio loro un forestiere.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Io chiamo il mio servitore, ed egli non risponde, Quantunque io lo preghi di mia bocca.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Il mio fiato è divenuto stranio alla mia moglie, Benchè io la supplichi per li figliuoli del mio ventre.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Fino a’ piccoli fanciulli mi disdegnano; Se io mi levo, sparlano di me.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Tutti i miei consiglieri segreti mi abbominano; E quelli che io amava si son rivolti contro a me.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Le mie ossa sono attaccate alla mia pelle ed alla mia carne; E non mi è rimasto altro di salvo che la pelle d’intorno a’ miei denti.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Abbiate pietà di me, abbiate pietà di me, o voi amici miei; Perciocchè la mano del Signore mi ha toccato.
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Perchè mi perseguitate voi come Iddio, E non vi saziate della mia carne?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Oh! fosser pur ora scritti i miei ragionamenti! Oh! fosser pure stampati in un libro!
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 Oh! fossero in sempiterno intagliati con uno scarpello di ferro E con del piombo, sopra un sasso!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Ora, quant’è a me, io so che il mio Redentore vive, E che nell’ultimo giorno egli si leverà sopra la polvere;
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 E quantunque, dopo la mia pelle, questo corpo sia roso, Pur vedrò con la carne mia Iddio;
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Il quale io vedrò, gli occhi miei lo vedranno, e non un altro; Le mie reni si consumano in me.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Anzi dovreste dire: Perchè lo perseguitiamo noi? Poichè la radice della parola si ritrova in me.
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 Temiate della spada; Perciocchè il supplicio dell’iniquità è la spada; Acciocchè sappiate che vi è un giudicio