Juan 20

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 El primer día de la semana va María Magdalena de madrugada al sepulcro cuando todavía estaba oscuro, y ve la piedra quitada del sepulcro.	1 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר
2 Echa a correr y llega donde Simón Pedro y donde el otro discípulo a quien Jesús quería y les dice: «Se han llevado del sepulcro al Señor, y no sabemos dónde le han puesto».	2 ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו
3 Salieron Pedro y el otro discípulo, y se encaminaron al sepulcro.	3 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר
4 Corrían los dos juntos, pero el otro discípulo corrió por delante más rápido que Pedro, y llegó primero al sepulcro.	4 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר
5 Se inclinó y vio las vendas en el suelo; pero no entró.	5 וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה
6 Llega también Simón Pedro siguiéndole, entra en el sepulcro y ve las vendas en el suelo,	6 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים
7 y el sudario que cubrió su cabeza, no junto a las vendas, sino plegado en un lugar aparte.	7 והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה
8 Entonces entró también el otro discípulo, el que había llegado el primero al sepulcro; vio y creyó,	8 ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן
9 pues hasta entonces no habían comprendido que según la Escritura Jesús debía resucitar de entre los muertos.	9 כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים
10 Los discípulos, entonces, volvieron a casa.	10 וישובו התלמידים וילכו אל ביתם
11 Estaba María junto al sepulcro fuera llorando. Y mientras lloraba se inclinó hacia el sepulcro,	11 ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר
12 y ve dos ángeles de blanco, sentados donde había estado el cuerpo de Jesús, uno a la cabecera y otro a los pies.	12 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו
13 Dícenle ellos: «Mujer, ¿por qué lloras?» Ella les respondió: «Porque se han llevado a mi Señor, y no sé dónde le han puesto».	13 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו
14 Dicho esto, se volvió y vio a Jesús, de pie, pero no sabía que era Jesús.	14 ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע
15 Le dice Jesús: «Mujer, ¿por qué lloras? ¿A quién buscas?» Ella, pensando que era el encargado del huerto, le dice: «Señor, si tú lo has llevado, dime dónde lo has puesto, y yo me lo llevaré».	15 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם
16 Jesús le dice: «María». Ella se vuelve y le dice en hebreo: «Rabbuní» - que quiere decir: «Maestro» -.	16 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה
17 Dícele Jesús: «No me toques, que todavía no he subido al Padre. Pero vete donde mis hermanos y diles: Subo a mi Padre y vuestro Padre, a mi Dios y vuestro Dios».	17 ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם
18 Fue María Magdalena y dijo a los discípulos que había visto al Señor y que había dicho estas palabras.	18 ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה
19 Al atardecer de aquel día, el primero de la semana, estando cerradas, por miedo a los judíos, las puertas del lugar donde se encontraban los discípulos, se presentó Jesús en medio de ellos y les dijo: «La paz con vosotros».	19 ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם
20 Dicho esto, les mostró las manos y el costado. Los discípulos se alegraron de ver al Señor.	20 ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון
21 Jesús les dijo otra vez: «La paz con vosotros. Como el Padre me envió, también yo os envío».	21 ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם
22 Dicho esto, sopló sobre ellos y les dijo: «Recibid el Espíritu Santo.	22 ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש
23 A quienes perdonéis los pecados, les quedan perdonados; a quienes se los retengáis, les quedan retenidos».	23 והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו
24 Tomás, uno de los Doce, llamado el Mellizo, no estaba con ellos cuando vino Jesús. Los otros discípulos le decían: «Hemos visto al Señor».	24 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע
25 Pero él les contestó: «Si no veo en sus manos la señal de los clavos y no meto mi dedo en el agujero de los clavos y no meto mi mano en su costado, no creeré».	25 ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין
26 Ocho días después, estaban otra vez sus discípulos dentro y Tomás con ellos. Se presentó Jesús en medio estando las puertas cerradas, y dijo: «La paz con vosotros».	26 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם
27 Luego dice a Tomás: «Acerca aquí tu dedo y mira mis manos; trae tu mano y métela en mi costado, y no seas incrédulo sino creyente».	27 ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין
28 Tomás le contestó: «Señor mío y Dios mío».	28 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי
29 Dícele Jesús: «Porque me has visto has creído. Dichosos los que no han visto y han creído».	29 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים
30 Jesús realizó en presencia de los discípulos otras muchas señales que no están escritas en este libro.	30 והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה
31 Estas han sido escritas para que creáis que Jesús es el Cristo, el Hijo de Dios, y para que creyendo tengáis vida en su nombre.	31 אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו