| 1 ויבוא ויעבר ביריחו | 1 Tendo entrado em Jericó, atravessava a cidade. |
| 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר | 2 Eis que um homem, chamado Zaqueu, o qual era um chefe dos publicanos, e rico, |
| 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה | 3 procurava conhecer de vista Jesus, mas não o podia por causa da multidão, porque era pequeno de estatura. |
| 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה | 4 Correndo adiante, subiu a um sicómoro para o ver; porque havia de passar por ali. |
| 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך | 5 Quando Jesus chegou àquele lugar, levantou os olhos e disse-lhe : "Zaqueu, desce depressa, porque convém que eu fique hoje em tua casa." |
| 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה | 6 Ele desceu a toda a pressa, e recebeu-o alegremente. |
| 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא | 7 Vendo isto, todos murmuravam, dizendo: "Foi hospedar-se em casa de um homem pecador." |
| 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים | 8 Entretanto Zaqueu, de pé diante do Senhor, disse-Ihe: "Eis, Senhor, que dou aos pobres metade dos meus bens e, naquilo em que eu tiver defraudado alguém restituir-lhe-ei no quádruplo." |
| 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא | 9 Jesus disse-lhe: "Hoje entrou a salvação nesta casa, porque este também é filho de Abraão. |
| 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד | 10 Porque o Filho do homem veio buscar e salvar o que estava perdido." |
| 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים | 11 Estando eles a ouvir isto, Jesus acrescentou uma parábola, por estar perto de Jerusalém, e porque julgavam que o reino de Deus se havia de manifestar em breve. |
| 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב | 12 Disse pois: "Um homem nobre foi para um país distante tomar posse de um reino, para depois voltar. |
| 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי | 13 Chamando dez dos seus servos, deu-lhes dez marcos de prata, e disse-lhes: Negociai com eles até eu vir. |
| 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו | 14 Mas os seus concidadãos aborreciam-no; e enviaram atrás dele deputados encarregados de dizer: Não queremos que este reine sobre nós. |
| 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו | 15 Quando ele voltou, depois de ter tomado posse do reino, mandou chamar aqueles servos, a quem dera o dinheiro, a fim de saber quanto cada um tinha lucrado. |
| 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים | 16 Veio o primeiro e disse: Senhor, o teu marco rendeu dez marcos. |
| 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים | 17 Ele disse-lhe: Está bem, servo bom; porque foste fiel no pouco, serás governador de dez cidades. |
| 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים | 18 Veio o segundo e disse: Senhor, o teu marco rendeu cinco marcos. |
| 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים | 19 Respondeu-lhe: Sê tu também governador de cinco cidades. |
| 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר | 20 Veio depois o outro e disse: Senhor, eis o teu marco que guardei embrulhado num lenço; |
| 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת | 21 porque tive medo de ti, que és um homem austero, que tiras donde não puseste, e recolhes o que não semeaste. |
| 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי | 22 Disse-lhe o senhor: Servo mau, pela tua mesma boca te julgo. Sabias que eu sou um homem austero, que tiro donde não pus, e recolho o que não semeei; |
| 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית | 23 logo, porque não puseste o meu dinheiro num banco, para que, quando eu viesse, o recebesse com os juros? |
| 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים | 24 Depois disse aos que estavam presentes: Tirai-lhe o marco de prata, e dai-o ao que tem dez. |
| 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים | 25 Eles responderam-Ihe: Senhor, ele já tem dez. |
| 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו | 26 Pois eu vos digo que a todo aquele que tiver, se lhe dará; mas ao que não tem, será tirado ainda mesmo o que tem. |
| 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני | 27 Quanto, porém, àqueles meus inimigos, que não quiseram que eu fosse seu rei, trazei-os aqui, e degolai-os na minha presença. |
| 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים | 28 Dito isto, ia Jesus adiante subindo para Jerusalém. |
| 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר | 29 Aconteceu que, quando chegou perto de Belfagé e de Betânia junto do monte chamado das Oliveiras, enviou dois dos seus discípulos, |
| 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו | 30 dizendo: "Ide a essa aldeia, que está fronteira; entrando nela, encontrareis um jumentinho alado, em que nunca montou pessoa alguma; desprendei-o e trazei-o. |
| 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו | 31 Se alguém vos perguntar porque o soltais, dir-lhe-eis: Porque o Senhor tem necessidade dele." |
| 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם | 32 Partiram, pois, os que tinham sido enviados, e encontraram tudo como o Senhor lhes dissera. |
| 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר | 33 Quando desprendiam o jumentinho, disseram-lhes os seus donos: "Porque soltais vós esse jumentinho?" |
| 34 ויאמרו האדון צריך לו | 34 Eles responderam: "Porque o Senhor tem necessidade dele." |
| 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע | 35 Levaram-no a Jesus. E, lançando sobre o jumentinho os seus mantos, fizeram-no montar em cima. |
| 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך | 36 Á sua passagem, as multidões estendiam os seus mantos no caminho. |
| 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר | 37 Quando já ia chegando à descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos seus discípulos começou alegremente a louvar a Deus em altas vozes por todas as maravilhas que tinham visto. |
| 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים | 38 dizendo: "Bendito o rei que vem em nome do Senhor! (Ps. 117, 26). Paz no céu e gloria nas alturas!" |
| 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך | 39 Então alguns dos fariseus que se achavam entre o povo, disseram-lhe: "Mestre, repreende os teus discípulos." |
| 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים | 40 Mas ele respondeu-lhes: "Digo-vos que, se eles se calarem, clamarão as mesmas pedras." |
| 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר | 41 Quando chegou perto, ao ver a cidade, chorou sobre ela, dizendo: |
| 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך | 42 "Se ao menos neste dia, que te é dado, tu também conhecesses o que te pode trazer a paz!... Mas agora isto está encoberto aos teus olhos. |
| 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך | 43 Porque virão para ti dias em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, te sitiarão, te apertarão por todos os lados, |
| 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך | 44 derribarão por terra a ti e aos teus filhos, que estão dentro de ti, e não deixarão em ti pedra sobre pedra, porque não conheceste o tempo em que foste visitada." |
| 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו | 45 Tendo entrado no templo, começou a expulsar os que vendiam nele, |
| 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים | 46 dizendo-lhes: "Está escrito: A minha casa é casa de oração (Is. 56, 7); e vós fizestes dela um covil de ladrões (Je. 7, 11)." |
| 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו | 47 Todos os dias ensinava no templo. Mas os príncipes dos sacerdotes, os escribas, e os chefes do povo procuravam perdê-lo; |
| 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו | 48 porém, não sabiam como proceder, porque todo o povo estava suspenso, quando o ouvia. |
