Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויען איוב ויאמר	1 Job respondió, diciendo:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 ¿Hasta cuándo me va a afligir y me van a torturar con sus palabras?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Ya es la décima vez que me ultrajan, que me maltratan desvergonzadamente.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Aunque fuera verdad que cometí un error, mi error me concierne sólo a mí.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Ustedes se envalentonan contra mí y me imputan mi ignominia:
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 pero sepan que es Dios el que me agravia y que él me ha envuelto en su red.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Si grito: «¡Violencia!», no tengo respuesta; si pido auxilio, no se hace justicia.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 El cercó mi camino y no puedo pasar; cubrió de tinieblas mi sendero.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Me ha despojado de mi honor y quitó la corona de mi cabeza.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Me demolió por completo, y ya me voy; arrancó, como un árbol, mi esperanza.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Encendió su indignación contra mí y me trató como a su enemigo.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Sus escuadrones llegaron en tropel, se abrieron camino hasta mí y acamparon alrededor de mi carpa.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Mis hermanos se alejaron de mí y soy un extraño para mis amigos.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Desaparecieron mis allegados y familiares, me olvidaron
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 los huéspedes de mi casa. Mis servidoras me consideran un extraño, me he convertido en un intruso para ellas.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Llamo a mi servidor, y no responde, aunque se lo pida por favor.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Mi mujer siente asco de mi aliento, soy repugnante para los hijos de mis entrañas.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Hasta los niños pequeños me desprecian: cuando me levanto, se burlan de mí.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Mis amigos íntimos me abominan, los que yo amaba se vuelven contra mí.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Los huesos se me pegan a la piel y se me desprenden los dientes de las envías.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 ¡Apiádense, apiádense de mí, amigos míos, porque me ha herido la mano de Dios!
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 ¿Por qué ustedes me persiguen como Dios y no terminan de saciarse con mi carne?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 ¡Ah, si se escribieran mis palabras y se las grabara en el bronce;
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 si con un punzón de hierro y plomo fueran esculpidas en la roca para siempre!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Porque yo sé que mi Redentor vive y que él, el último, se alzará sobre el polvo
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Y después que me arranquen esta piel, yo, con mi propia carne, veré a Dios.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Sí, yo mismo lo veré, lo contemplarán mis ojos, no los de un extraño. ¡Mi corazón se deshace en mi pecho!
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Si ustedes dicen: «¿Cómo lo perseguiremos y qué pretexto encontraremos para procesarlo?»,
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 teman que la espada los hiera a ustedes mismos, porque esas son culpas dignas de la espada: y entonces sabrán que hay un juez.