Djela apostolska 7

Biblija Hrvatski	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Veliki svećenik upita: »Je li to tako?«	1 וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַאֱמֶת הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ
2 Stjepan odgovori: »Braćo i oci, čujte! Bog slave ukaza se ocu našemu Abrahamu dok bijaše u Mezopotamiji, prije negoli se nastani u Haranu,	2 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֹת שְׁמָעוּ אֱלֹהֵי הַכָּבוֹד נִרְאָה אֶל־אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֹתוֹ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם לִפְנֵי שִׁבְתּוֹ בְחָרָן
3 i reče mu: Iziđi iz zemlje svoje, iz zavičaja svoga, hajde u zemlju koju ću ti pokazati.	3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתֶּךָ וּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
4 On nato iziđe iz zemlje kaldejske i nastani se u Haranu. Odande ga nakon smrti oca njegova Bog preseli u ovu zemlju u kojoj vi sada boravite.	4 וַיֵּצֵא מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיֵּשֶׁב בְּחָרָן וְאַחֲרֵי מוֹת אָבִיו הֶעֱבִיר אֹתוֹ מִשָּׁם אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ עָתָּה
5 U njoj mu ne dade ni stope baštine, nego obeća dati je u posjed njemu i potomstvu njegovu nakon njega, premda još nije imao djeteta.	5 וְלֹא־נָתַן לוֹ נַחֲלָה בָהּ אַף־לֹא מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל וַיַּבְטַח לְתִתָּהּ לַאֲחֻזָּה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְעוֹד לֹא־הָיָה־לוֹ בֵן
6 Bog isto tako reče da će potomci njegovi biti pridošlice u zemlji tuđoj, da će ih porobljavati i tlačiti četiri stotine godina.	6 וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעוֹ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה
7 Ali narod kojemu budu robovali ja ću suditi, reče Bog. A nakon toga izići će i iskazati mi štovanje na ovome mjestu.	7 וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי אָמַר אֱלֹהִים וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדוּנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה
8 Dade mu i Savez obrezanja. Tako rodi Izaka i obreza ga osmi dan, Izak Jakova, Jakov dvanaest rodozačetnika.«	8 וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־בְּרִית הַמִּילָה וּבְכֵן הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק וַיָּמָל אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר הָאָבוֹת
9 »Rodozačetnici pak, iz zavisti, Josipa predadoše u Egipat. Ali Bog bijaše s njim	9 וַיְקַנְאוּ הָאָבוֹת בְּיוֹסֵף וַיִּמְכְּרוּ אוֹתוֹ מִצְרָיְמָה וֵאלֹהִים הָיָה עִמּוֹ
10 te ga izbavljaše iz svih nevolja, podari ga naklonošću i mudrošću pred faraonom, kraljem egipatskim koji ga postavi za upravitelja nad Egiptom i nad cijelim dvorom svojim.	10 וַיַּצִּילֵהוּ מִכָּל־צָרוֹתָיו וַיִּתֶּן־לוֹ חֵן וְחָכְמָה לִפְנֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיְשִׂימֵהוּ שַׁלִּיט עַל־מִצְרַיִם וְעַל כָּל־בֵּיתוֹ
11 Onda u cijeloj zemlji egipatskoj i kanaanskoj nasta glad i nevolja velika: oci naši ne mogahu naći hrane.	11 וַיְהִי רָעָב עַל־כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן וְצָרָה גְדוֹלָה וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא־מָצְאוּ אֹכֶל
12 Kad Jakov doču da u Egiptu ima žita, posla onamo najprije oce naše.	12 וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיִּשְׁלַח־שָׁמָּה אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
13 Drugi se put Josip očitova braći svojoj pa faraon dozna za podrijetlo Josipovo.	13 וּבַפַּעַם הַשֵּׁנִית הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו וַתִּגָּלֶה לְפַרְעֹה מִשְׁפַּחַת יוֹסֵף
14 Josip tada posla po Jakova, oca svoga, i svu rodbinu, sedamdeset i pet duša.	14 וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ
15 Jakov tako siđe u Egipat. I umrije on i oci naši.	15 וַיֵּרֶד יַעֲקֹב מִצְרָיְמָה וַיָּמָת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ
16 Preneseni su u Sihem i položeni u grob koji je Abraham za srebro kupio od sinova Hamorovih u Sihemu.«	16 וַיּוּבְאוּ שְׁכֶמָה וַיּוּשְׂמוּ בַקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב בְּכַסְפּוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם
17 »Kako se bližilo vrijeme obećanja koje Bog obreče Abrahamu, rastao je u Egiptu narod i množio se	17 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבָה עֵת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם וַיִּגְדַּל הָעָם וַיִּרֶב בְּמִצְרָיִם
18 dok ondje ne zavlada drugi kralj, koji nije poznavao Josipa.	18 עַד כִּי־קָם מֶלֶךְ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף
19 Lukav prema rodu našemu, tlačio je on oce naše da bi djecu svoju izlagali da ne ostanu na životu.	19 וְזֶה הִתְחַכַּם לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וַיָּרַע לַאֲבוֹתֵינוּ וַיְצַו אֹתָם לְהַשְׁלִיךְ אֶת־עֹלֲלֵיהֶם אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְבִלְתִּי הַחֲיוֹתָם
20 U taj se čas rodi Mojsije. Bijaše božanski lijep. Tri je mjeseca hranjen u kući očinskoj,	20 בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד משֶׁה וַיְהִי־טוֹב לֵאלֹהִים וַיְהִי אָמוּן בְּבֵית אָבִיו שְׁלשָׁה יְרָחִים
21 a onda, kad je bio izložen, prigrli ga kći faraonova i othrani sebi za sina.	21 וְכַאֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ אָסְפָה אֹתוֹ בַּת־פַּרְעֹה וַתְּגַדְּלֵהוּ לָהּ לְבֵן
22 Tako Mojsije, odgojen u svoj mudrosti egipatskoj, bijaše silan na riječima i djelima.«	22 וַיְלֻמַּד משֶׁה בְּכָל־חָכְמַת מִצְרָיִם וַיְהִי גִבּוֹר בִּדְבָרִים וּבְמַעֲשִׂים
23 »Kad mu bijaše četrdeset godina, ponuka ga srce da pohodi braću svoju, sinove Izraelove.	23 וּבִמְלֹאת־לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל־לִבּוֹ לִפְקֹד אֶת־אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
24 I kad vidje kako je jednomu nanesena nepravda, suprotstavi se i osveti zlostavljenoga ubivši Egipćanina.	24 וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד מְעֻשָּׁק חִנָּם וַיּוֹשַׁע לוֹ וַיִּקֹּם נִקְמַת הַמֻּכֶּה בְּהַכּוֹתוֹ אֶת־הַמִּצְרִי
25 Mislio je da će braća njegova shvatiti kako će im Bog po njegovoj ruci pružiti spasenje, ali oni ne shvatiše.	25 וַיַּחֲשֹׁב בִּלְבָבוֹ כִּי יָבִינוּ אֶחָיו אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִתֵּן הָאֱלֹהִים לָהֶם תְּשׁוּעָה וְהֵם לֹא הֵבִינוּ
26 Sutradan se pojavi pred onima koji su se tukli te ih stade nagovarati da se izmire: ‘Ljudi, braća ste! Zašto zlostavljate jedan drugoga?’	26 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיָּבֹא בְתוֹכָם וְהֵם נִצִּים וַיְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם וְלָמָּה תַעַשְׁקוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו
27 Ali ga onaj što je zlostavljao svoga bližnjega odbi riječima: Tko te postavi glavarom i sucem nad nama?	27 וְהָעשֵׁק אֶת־רֵעֵהוּ הֲדָפוֹ לֵאמֹר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ
28 Kaniš li ubiti i mene kao što si jučer ubio onog Egipćanina?	28 הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמֹל אֶת־הַמִּצְרִי
29 Na te riječi pobježe Mojsije i skloni se u zemlju midjansku, gdje mu se rodiše dva sina.«	29 וַיִּבְרַח משֶׁה עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְהִי־גֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיּוֹלֶד שָׁם שְׁנֵי בָנִים
30 »Nakon četrdeset godina ukaza mu se Anđeo u pustinji brda Sinaja u rasplamtjeloj vatri jednoga grma.	30 וּבִמְלֹאת אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֹה בְּמִדְבַּר הַר סִינַי בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה
31 Opazivši to, zadivi se Mojsije viđenju. Dok je prilazio da bolje promotri, eto glasa Gospodnjega:	31 וַיַּרְא משֶׁה וַיִּתְמַהּ עַל־הַמַּרְאֶה וּבְסוּרוֹ לִרְאוֹת וַיְהִי־קוֹל יְהוָֹה אֵלָיו
32 Ja sam Bog Otaca tvojih, Bog Abrahamov, Izakov i Jakovljev. Sav preplašen, Mojsije se ne usudi pogledati.	32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיֶּחֱרַד משֶׁה וַיִּירָא מֵהַבִּיט
33 A Gospodin će mu: Izuj obuću s nogu! Jer mjesto na kojem stojiš, sveto je tlo.	33 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא
34 Vidio sam, vidio nevolju naroda svoga u Egiptu i uzdisaj mu čuo pa siđoh izbaviti ga. I sad hajde! Šaljem te u Egipat!«	34 רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת־נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה
35 »Toga Mojsija – kojega su se odrekli rekavši: Tko te postavi glavarom i sucem? – toga im Bog kao glavara i otkupitelja posla po Anđelu koji mu se ukaza u grmu.	35 הוּא משֶׁה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ־בוֹ לֵאמֹר מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט אֹתוֹ שָׁלַח הָאֱלֹהִים לְשַׂר וְגֹאֵל בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה
36 On ih izvede učinivši čudesa i znamenja u zemlji egipatskoj, u Crvenome moru i u pustinji kroz četrdeset godina.	36 וְהוּא הוֹצִיאָם וַיַּעַשׂ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיַם־סוּף וּבַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה
37 To je onaj Mojsije koji reče sinovima Izraelovim: Proroka poput mene od vaše braće podići će vam Bog.	37 הוּא משֶׁה אֲשֶׁר אָמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי יָקִים לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן
38 To je onaj koji za skupa u pustinji bijaše između Anđela što mu govoraše na brdu Sinaju i otaca naših; onaj koji je primio riječi životne da ih nama preda.	38 הוּא אֲשֶׁר הָיָה בַקָּהָל בַּמִּדְבָּר עִם־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְעִם־אֲבוֹתֵינוּ וַאֲשֶׁר קִבֵּל דְּבָרִים חַיִּים לָתֵת לָנוּ
39 Njemu se ne htjedoše pokoriti oci naši, nego ga odbiše i u srcima se svojima vratiše u Egipat	39 הוּא אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ לֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ לוֹ כִּי אִם־מָאֲסוּ אֹתוֹ וּלְבָבָם פָּנָה מִצְרָיְמָה
40 rekavši Aronu: ‘Napravi nam bogove koji će ići pred nama! Ta ne znamo što se dogodi s tim Mojsijem koji nas izvede iz zemlje egipatske.’	40 וַיֹּאמְרוּ אֶל־אַהֲרֹן עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ
41 Tele načiniše u dane one, prinesoše žrtvu tom kumiru i veseljahu se djelima ruku svojih.	41 וַיַּעֲשֹוּ עֵגֶל בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים לָאֱלִיל וַיִּשְׂמְחוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם
42 Bog se pak odvrati i prepusti ih da časte vojsku nebesku, kao što piše u Knjizi proročkoj: Prinosiste li mi žrtve i prinose četrdeset godina u pustinji, dome Izraelov?	42 וַיִּפֶן מֵהֶם הָאֱלֹהִים וַיִּתְּנֵם לַעֲבֹד אֶת־צְבָא הַשָּׁמָיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל
43 Poprimiste šator Molohov i zvijezdu boga Refana – likove koje napraviste da biste im se klanjali. Odvest ću vas stoga u progonstvo onkraj Babilona!«	43 וּנְשָׂאתֶם אֵת סֻכַּת מִלְכֹּם וְאֶת־כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם רַמְפָן הַצְּלָמִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְבָבֶל
44 »Oci naši imahu u pustinji Šator svjedočanstva kako odredi Onaj koji reče Mojsiju da se on načini po praliku koji je vidio.	44 מִשְׁכַּן הָעֵדוּת הָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמְדַבֵּר אֶל־משֶׁה לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר רָאָה
45 Taj su Šator preuzeli oci naši i pod Jošuom ga unijeli u posjed s kojega Bog pred licem njihovim rastjera narode. Tako bijaše sve do danâ Davida,	45 וַאֲבוֹתֵינוּ לְקָחֻהוּ וְגַם־הֱבִיאֻהוּ אִתָּם הֵם וִיהוֹשֻׁעַ בְּרִשְׁתָּם אֶת־אַרְצוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר גֵּרַשׁ אֹתָם אֱלֹהִים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד־יְמֵי דָוִד
46 koji je našao milost pred Bogom te molio da nađe boravište Bogu Jakovljevu.	46 וְהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וַיִּשְׁאַל לִמְצֹא מִשְׁכָּנוֹת לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
47 Istom Salomon izgradi mu Dom.	47 וּשְׁלֹמֹה בָּנָה־לוֹ בָיִת
48 Ali Svevišnji u rukotvorinama ne prebiva, kao što veli prorok:	48 אֲבָל הָעֶלְיוֹן לֹא יִשְׁכֹּן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂי יָדָיִם כַּאֲשֶׁר אָמַר הַנָּבִיא
49 Nebesa su moje prijestolje, a zemlja podnožje nogama. Kakav dom da mi sagradite, govori Gospodin, i gdje da bude mjesto mog počinka?	49 הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי אָמַר יְהוָֹה וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי
50 Nije li ruka moja načinila sve to?	50 הֲלֹא אֶת־כָּל־אֵלֶּה יָדִי־עָשָׂתָה
51 Tvrdovrati i neobrezanih srdaca i ušiju, vi se uvijek opirete Duhu Svetomu: kako oci vaši tako i vi!	51 קְשֵׁי עֹרֶף וְעַרְלֵי לֵב וְאָזְנָיִם מַמְרִים הֱיִיתֶם תָּמִיד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲבוֹתֵיכֶם גַּם־אַתֶּם
52 Kojega od proroka nisu progonili oci vaši? I pobiše one koji su unaprijed navijestili dolazak Pravednika čiji ste vi sada izdajice i ubojice,	52 מִי מֵהַנְּבִיאִים אֲשֶׁר לֹא רְדָפוּהוּ אֲבוֹתֵיכֶם אַף־הֵמִיתוּ אֵת הַמְבַשְּׂרִים מִקֶּדֶם בִּיאַת הַצַּדִּיק אֲשֶׁר עַתָּה הֱיִיתֶם אַתֶּם מוֹסְרָיו וּמְרַצְּחָיו
53 vi koji po anđeoskim uredbama primiste Zakon, ali ga se niste držali.«	53 אַתֶּם אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מַלְאֲכוֹת הַמַּלְאָכִים וְלֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ
54 Kad su to čuli, uskipješe u srcima i počeše škripati zubima na njega.	54 וַיְהִי כְשָׁמְעָם אֶת־אֵלֶּה הִתְרַגְּזוּ בִּלְבָבָם וַיַּחַרְקוּ עָלָיו שִׁנֵּיהֶם
55 Ali on, pun Duha Svetoga, uprije pogled u nebo i ugleda slavu Božju i Isusa gdje stoji zdesna Bogu	55 וְהוּא מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיַּבֵּט הַשָּׁמָיְמָה וַיַּרְא אֶת־כְּבוֹד אֱלֹהִים וְאֶת־יֵשׁוּעַ נִצָּב לִימִין הָאֱלֹהִים
56 pa reče: »Evo vidim nebesa otvorena i Sina Čovječjega gdje stoji zdesna Bogu.«	56 וַיֹּאמֶר הִנְנִי רֹאֶה אֶת־הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֵת בֶּן־הָאָדָם נִצָּב לִימִין הָאֱלֹהִים
57 Vičući iza glasa, oni zatisnuše uši i navališe jednodušno na njega.	57 וַיִּצְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיַּאַטְמוּ אֶת־אָזְנֵיהֶם וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יָחַד
58 Izbaciše ga iz grada pa ga kamenovahu. Svjedoci odložiše haljine do nogu mladića koji se zvao Savao.	58 וַיִּדְחָפֻהוּ חוּצָה לָעִיר וַיִּסְקְלוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וְהָעֵדִים פָּשְׁטוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם לְרַגְלֵי בָחוּר אֶחָד וּשְׁמוֹ שָׁאוּל
59 I dok su ga kamenovali, Stjepan je zazivao: »Gospodine Isuse, primi duh moj!«	59 וַיִּסְקְלוּ אֶת־אִסְטְפָנוֹס וְהוּא מְשַׁוֵּעַ וְאֹמֵר אֲדֹנִי יֵשׁוּעַ קַבֵּל אֶת־רוּחִי
60 Onda se baci na koljena i povika iza glasa: »Gospodine, ne uzmi im ovo za grijeh!« Kada to reče, usnu.	60 וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל יְהוָֹה אַל־תִּשְׁמֹר לָהֶם אֶת־הַחֵטְא הַזֶּה וַיְהִי אַחֲרֵי דַבְּרוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּישָׁן