| 1 וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל סַרְדִּיס כְּתֹב כֹּה אָמַר אֲשֶׁר־לוֹ שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹהִים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂיךָ כִּי־לְךָ שֵׁם כְּאִלּוּ אַתָּה חַי וְהִנְּךָ מֵת | 1 Et angelo ecclesiæ Sardis scribe : Hæc dicit qui habet septem spiritus Dei, et septem stellas : Scio opera tua, quia nomen habes quod vivas, et mortuus es. |
| 2 שְׁקֹד וְחַזֵּק אֶת־הַשְּׁאֵרִית הַקְּרוֹבָה לָמוּת כִּי לֹא־מָצָאתִי מַעֲשֶׂיךָ שְׁלֵמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים | 2 Esto vigilans, et confirma cetera, quæ moritura erant. Non enim invenio opera tua plena coram Deo meo. |
| 3 זְכוֹר אֵת אֲשֶׁר־קִבַּלְתָּ וְשָׁמָעְתָּ וְשָׁמְרָה־זֹּאת וְשׁוּבָה וְאִם־לֹא תִשְׁקֹד הִנְנִי בָא עָלֶיךָ כַּגַּנָּב וְלֹא תֵדַע בְּאֵיזוֹ שָׁעָה אָבֹא עָלֶיךָ | 3 In mente ergo habe qualiter acceperis, et audieris, et serva, et p?nitentiam age. Si ergo non vigilaveris, veniam ad te tamquam fur et nescies qua hora veniam ad te. |
| 4 יֶשׁ־לְךָ גַם־בְּסַרְדִּיס שֵׁמוֹת מְעַטִּים אֲשֶׁר לֹא גֵאֲלוּ אֶת־מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְיִתְהַלְּכוּ אִתִּי לְבֻשֵׁי לְבָנִים כִּי רְאוּיִם הֵם לָזֹאת | 4 Sed habes pauca nomina in Sardis qui non inquinaverunt vestimenta sua : et ambulabunt mecum in albis, quia digni sunt. |
| 5 הַמְנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת־שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְאוֹדֶה שְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו | 5 Qui vicerit, sic vestietur vestimentis albis, et non delebo nomen ejus de libro vitæ, et confitebor nomen ejus coram Patre meo, et coram angelis ejus. |
| 6 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת | 6 Qui habet aurem, audiat quid Spiritus dicat ecclesiis.
|
| 7 וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל פִילָדֶלְפִיָּא כְּתֹב כֹּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ דָּוִד הַפֹּתֵחַ וְאֵין סֹגֵר וְהַסֹּגֵר וְאֵין פֹּתֵחַ | 7 Et angelo Philadelphiæ ecclesiæ scribe : Hæc dicit Sanctus et Verus, qui habet clavem David : qui aperit, et nemo claudit : claudit, et nemo aperit : |
| 8 יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ פֶּתַח נִפְתָּח אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל אִישׁ לְסָגְרוֹ כִּי גְבוּרַת־מְעַט לָךְ וַתִּשְׁמֹר אֶת־דְּבָרִי וְלֹא כִחַשְׁתָּ בִשְׁמִי | 8 Scio opera tua. Ecce dedi coram te ostium apertum, quod nemo potest claudere : quia modicam habes virtutem, et servasti verbum meum, et non negasti nomen meum. |
| 9 הִנְנִי נֹתֵן אֲנָשִׁים מִכְּנֵסִיַּת הַשָּׂטָן הָאֹמְרִים יְהוּדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינָם כִּי־כֹזְבִים הֵמָּה הִנְנִי עֹשֶׂה אֲשֶׁר יָבֹאוּ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לִפְנֵי רַגְלֶיךָ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ | 9 Ecce dabo de synagoga Satanæ, qui dicunt se Judæos esse, et non sunt, sed mentiuntur : ecce faciam illos ut veniant, et adorent ante pedes tuos : et scient quia ego dilexi te, |
| 10 יַעַן שָׁמַרְתָּ דְּבַר סַבְלָנוּתִי אֶשְׁמָרְךָ גַם־אָנֹכִי מִשְּׁעַת הַנִּסָּיוֹן הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל־תֵּבֵל כֻּלָּהּ לְנַסּוֹת אֶת־ישְׁבֵי הָאָרֶץ | 10 quoniam servasti verbum patientiæ meæ, et ego servabo te ab hora tentationis, quæ ventura est in orbem universum tentare habitantes in terra. |
| 11 הִנְנִי בָא מְהֵרָה הַחֲזֵק בַּאֲשֶׁר־לָךְ לְמַעַן לֹא־יִקַּח אִישׁ אֶת־נִזְרֶךָ | 11 Ecce venio cito : tene quod habes, ut nemo accipiat coronam tuam. |
| 12 הַמְנַצֵּחַ אֶתְּנֶנּוּ לְעַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי וְלֹא־יֵצֵא עוֹד הַחוּצָה וְכָתַבְתִּי עָלָיו אֶת־שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת־שֵׁם עִיר אֱלֹהַי יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה הַיֹּרֶדֶת מִשָּׁמַיִם מֵעִם־אֱלֹהַי וְאֶת־שְׁמִי הֶחָדָשׁ | 12 Qui vicerit, faciam illum columnam in templo Dei mei, et foras non egredietur amplius : et scribam super eum nomen Dei mei, et nomen civitatis Dei mei novæ Jerusalem, quæ descendit de cælo a Deo meo, et nomen meum novum. |
| 13 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת | 13 Qui habet aurem, audiat quid Spiritus dicat ecclesiis.
|
| 14 וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל לוּדְקְיָא כְּתֹב כֹּה אָמַר הָאָמֵן הָעֵד הַנֶּאֱמָן וְהָאֲמִתִּי רֵאשִׁית בְּרִיאַת הָאֱלֹהִים | 14 Et angelo Laodiciæ ecclesiæ scribe : Hæc dicit : Amen, testis fidelis et verus, qui est principium creaturæ Dei. |
| 15 יָדַעְתִּי אֶת־מַעֲשֶׂיךָ כִּי לֹא קַר וְלֹא חַם אַתָּה מִי־יִתֵּן וְהָיִיתָ קַר אוֹ־חָם | 15 Scio opera tua : quia neque frigidus es, neque calidus : utinam frigidus esses, aut calidus : |
| 16 כִּי עַתָּה פּוֹשֵׁר אַתָּה וְלֹא קַר וְלֹא חָם עַל־כֵּן אֲקִיאֲךָ מִפִּי | 16 sed quia tepidus es, et nec frigidus, nec calidus, incipiam te evomere ex ore meo : |
| 17 כִּי אָמַרְתָּ אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי וְלֹא חָסַרְתִּי כֹּל וְלֹא יָדַעְתָּ כִּי־אֻמְלַל אַתָּה וְדַוָּי וְעָנִי וְעִוֵּר וְעֵרֹם | 17 quia dicis : Quod dives sum, et locupletatus, et nullius egeo : et nescis quia tu es miser, et miserabilis, et pauper, et cæcus, et nudus. |
| 18 אֲנִי אִיעָצְךָ לִקְנוֹת מֵאִתִּי זָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ לְמַעַן תַּעֲשִׁיר וּבְגָדִים לְבָנִים לְמַעַן תִּתְכַּסֶּה בָהֶם וְלֹא תֵרָאֶה בּשֶׁת עֶרְוָתְךָ וְלִמְשֹׁחַ עֵינֶיךָ קִילוֹרִית לְמַעַן תִּרְאֶה | 18 Suadeo tibi emere a me aurum ignitum probatum, ut locuples fias, et vestimentis albis induaris, et non appareat confusio nuditatis tuæ, et collyrio inunge oculos tuos ut videas. |
| 19 אֲנִי אֶת־כֹּל אֲשֶׁר אֵהַב אוֹכִיחֵם וַאֲיַסְּרֵם לָכֵן תִּשְׁקֹד וְתָשׁוּב | 19 Ego quos amo, arguo, et castigo. Æmulare ergo, et p?nitentiam age. |
| 20 הִנְנִי עֹמֵד לַפֶּתַח וְדֹפֵק וְהָיָה כִּי־יִשְׁמַע אִישׁ לְקוֹלִי וּפָתַח הַפֶּתַח אָבוֹא אֵלָיו לִסְעוֹד עִמּוֹ וְהוּא עִמָּדִי | 20 Ecce sto ad ostium, et pulso : si quis audierit vocem meam, et aperuerit mihi januam, intrabo ad illum, et c?nabo cum illo, et ipse mecum. |
| 21 הַמְנַצֵּחַ אֶתְּנֶנּוּ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל־כִּסְאִי כַּאֲשֶׁר נִצַּחְתִּי גַם־אָנֹכִי וָאֵשֵׁב אֶת־אָבִי עַל כִּסְאוֹ | 21 Qui vicerit, dabo ei sedere mecum in throno meo : sicut et ego vici, et sedi cum Patre meo in throno ejus. |
| 22 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת | 22 Qui habet aurem, audiat quid Spiritus dicat ecclesiis. |
