| 1 וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל מִן־הַהֵיכָל הָאֹמֵר אֶל־שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים לְכוּ וְשִׁפְכוּ אֶת־שֶׁבַע קַעֲרֹת חֲמַת הָאֱלֹהִים אָרְצָה | 1 Et audivi vocem magnam de templo, dicentem septem angelis : Ite, et effundite septem phialas iræ Dei in terram. |
| 2 וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עֲלֵיהֶם תָּו הַחַיָּה וּבַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ | 2 Et abiit primus, et effudit phialam suam in terram, et factum est vulnus sævum et pessimum in homines, qui habebant caracterem bestiæ, et in eos qui adoraverunt imaginem ejus. |
| 3 וַיִּשְׁפֹּךְ הַשֵּׁנִי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַיָּם וַיְהִי לְדָם כְּדַם חָלָל וַתָּמָת כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם | 3 Et secundus angelus effudit phialam suam in mare, et factus est sanguis tamquam mortui : et omnis anima vivens mortua est in mari. |
| 4 וַיִּשְׁפֹּךְ הַשְּׁלִישִׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ בַּנְּהָרוֹת וּבְמַעְיְנוֹת הַמָּיִם וַיִּהְיוּ לְדָם | 4 Et tertius effudit phialam suam super flumina, et super fontes aquarum, et factus est sanguis. |
| 5 וָאֶשְׁמַע אֶת־מַלְאַךְ הַמַּיִם אֹמֵר צַדִּיק אַתָּה אָדוֹן הַהֹוֶה וְהָיָה וְיִהְיֶה כִּי־כֵן שָׁפָטְתָּ | 5 Et audivi angelum aquarum dicentem : Justus es, Domine, qui es, et qui eras sanctus, qui hæc judicasti : |
| 6 כִּי דַּם קְדשִׁים וּנְבִיאִים שָׁפָכוּ וְדָם הִשְׁקִיתָם כִּי־גְמוּל יָדָם הוּא | 6 quia sanguinem sanctorum et prophetarum effuderunt, et sanguinem eis dedisti bibere : digni enim sunt. |
| 7 וָאֶשְׁמַע אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֹמֵר אָמְנָם כֵּן יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ | 7 Et audivi alterum ab altari dicentem : Etiam Domine Deus omnipotens, vera et justa judicia tua. |
| 8 וַיִּשְׁפֹּךְ הַמַּלְאָךְ הָרְבִיעִי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַשָּׁמֶשׁ וַיִּנָּתֶן לוֹ לִצְרֹב אֶת־בְּנֵי אָדָם בָּאֵשׁ | 8 Et quartus angelus effudit phialam suam in solem, et datum est illi æstu affligere homines, et igni : |
| 9 וַיִּצָּרְבוּ בְנֵי־אָדָם בְּחֹם גָּדוֹל וַיְגַדְּפוּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר־לוֹ הַמֶּמְשָׁלָה עַל־הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא שָׁבוּ לָתֶת־לוֹ הַכָּבוֹד | 9 et æstuaverunt homines æstu magno, et blasphemaverunt nomen Dei habentis potestatem super has plagas, neque egerunt p?nitentiam ut darent illi gloriam. |
| 10 וַיִּשְׁפֹּךְ הַחֲמִישִׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־כִּסֵּא הַחַיָּה וַתֶּחְשַׁךָ מַלְכוּתָהּ וַיְנַשְּׁכוּ מִכְּאֵב לֵב אֶת־לְשׁוֹנָם | 10 Et quintus angelus effudit phialam suam super sedem bestiæ : et factum est regnum ejus tenebrosum, et commanducaverunt linguas suas præ dolore : |
| 11 וַיְגַדְּפוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מִמַּכְאֹבָם וּשְׁחִינָם וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם | 11 et blasphemaverunt Deum cæli præ doloribus, et vulneribus suis, et non egerunt p?nitentiam ex operibus suis. |
| 12 וַיִּשְׁפֹּךְ הַשִּׁשִּׁי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר־פְּרָת וַיֶּחֶרְבוּ מֵימָיו לְמַעַן תְּיֻשַּׁר מְסִלָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִמִּזְרַח־שָׁמֶשׁ | 12 Et sextus angelus effudit phialam suam in flumen illud magnum Euphraten : et siccavit aquam ejus, ut præpararetur via regibus ab ortu solis. |
| 13 וָאֵרֶא וְהִנֵּה מִפִּי הַתַּנִּין וּמִפִּי הַחַיָּה וּמִפִּי נְבִיא הַשֶּׁקֶר יֹצְאוֹת שָׁלשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת דּוֹמוֹת לִצְפַרְדְּעִים | 13 Et vidi de ore draconis, et de ore bestiæ, et de ore pseudoprophetæ spiritus tres immundos in modum ranarum. |
| 14 כִּי רוּחוֹת הַשֵּׁדִים הֵנָּה עֹשׂוֹת אוֹתוֹת וְיֹצְאוֹת אֶל־מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּהּ לְאָסְפָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל יוֹם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת | 14 Sunt enim spiritus dæmoniorum facientes signa, et procedunt ad reges totius terræ congregare illos in prælium ad diem magnum omnipotentis Dei. |
| 15 הִנְנִי בָא כַּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו לְמַעַן לֹא־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ | 15 Ecce venio sicut fur. Beatus qui vigilat, et custodit vestimenta sua, ne nudus ambulet, et videant turpitudinem ejus. |
| 16 וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן | 16 Et congregabit illos in locum qui vocatur hebraice Armagedon. |
| 17 וַיִּשְׁפֹּךְ הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הָאֲוִיר וַיֵּצֵא קוֹל גָּדוֹל מֵהֵיכַל הַשָּׁמַיִם מִן־הַכִּסֵּא וַיֹּאמֶר הָיֹה נִהְיָתָה | 17 Et septimus angelus effudit phialam suam in aërem, et exivit vox magna de templo a throno, dicens : Factum est. |
| 18 וַיִּהְיוּ קֹלוֹת וּרְעָמִים וּבְרָקִים וַיְהִי רַעַשׁ גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ לְמִן־הֱיוֹת אָדָם עַל־הָאָרֶץ רַעַשׁ כָּזֶה גָּדוֹל עַד־מְאֹד | 18 Et facta sunt fulgura, et voces, et tonitrua, et terræmotus factus est magnus, qualis numquam fuit ex quo homines fuerunt super terram : talis terræmotus, sic magnus. |
| 19 וְהָעִיר הַגְּדוֹלָה נֶחְלְקָה לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים וַתִּפֹּלְנָה עָרֵי הַגּוֹיִם וַתִּזָּכֵר בָּבֶל הַגְּדוֹלָה לִפְנֵי אֱלֹהִים לָתֶת־לָהּ כּוֹס יֵין חֲמַת אַפּוֹ | 19 Et facta est civitas magna in tres partes : et civitates gentium ceciderunt. Et Babylon magna venit in memoriam ante Deum, dare illi calicem vini indignationis iræ ejus. |
| 20 וַיָּנָס כָּל־אִי וְהֶהָרִים לֹא נִמְצָאוּ | 20 Et omnis insula fugit, et montes non sunt inventi. |
| 21 וּבָרָד כָּבֵד כְּכִכָּר יָרַד מִן־הַשָּׁמַיִם עַל־בְּנֵי הָאָדָם וַיְגַדְּפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־אֹדוֹת מַכַּת הַבָּרָד כִּי־כָבְדָה מַכָּתוֹ מְאֹד | 21 Et grando magna sicut talentum descendit de cælo in homines : et blasphemaverunt Deum homines propter plagam grandinis : quoniam magna facta est vehementer. |
