| 1 וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא עֹטֶה עָנָן וְעַל־רֹאשׁוֹ כְּמַרְאֵה קֶשֶׁת הֶעָנָן וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ | 1 Et vidi alium angelum fortem descendentem de cælo amictum nube, et iris in capite ejus, et facies ejus erat ut sol, et pedes ejus tamquam columnæ ignis : |
| 2 וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיָּשֶׂם אֶת־רֶגֶל יְמִינוֹ עַל־הַיָּם וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־הָאָרֶץ | 2 et habebat in manu sua libellum apertum : et posuit pedem suum dextrum super mare, sinistrum autem super terram : |
| 3 וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג הָאַרְיֵה וּבְקָרְאוֹ דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם | 3 et clamavit voce magna, quemadmodum cum leo rugit. Et cum clamasset, locuta sunt septem tonitrua voces suas. |
| 4 וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת | 4 Et cum locuta fuissent septem tonitrua voces suas, ego scripturus eram : et audivi vocem de cælo dicentem mihi : Signa quæ locuta sunt septem tonitrua : et noli ea scribere. |
| 5 וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ הֵרִים יָדוֹ אֶל־הַשָּׁמָיִם | 5 Et angelus, quem vidi stantem super mare et super terram, levavit manum suam ad cælum : |
| 6 וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ כִּי לֹא־יִהְיֶה עוֹד זְמָן | 6 et juravit per viventem in sæcula sæculorum, qui creavit cælum, et ea quæ in eo sunt : et terram, et ea quæ in ea sunt : et mare, et ea quæ in eo sunt : Quia tempus non erit amplius : |
| 7 אַךְ בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי בְּעֵת עָמְדוֹ לִתְקוֹעַ וְנִשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂר אֶת־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים | 7 sed in diebus vocis septimi angeli, cum c?perit tuba canere, consummabitur mysterium Dei sicut evangelizavit per servos suos prophetas. |
| 8 וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם שָׁב לְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר לֵךְ וְקַח אֶת־הַסֵּפֶר הַקָּטֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר בְּיַד־הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ | 8 Et audivi vocem de cælo iterum loquentem mecum, et dicentem : Vade, et accipe librum apertum de manu angeli stantis super mare, et super terram. |
| 9 וָאָבֹא אֶל־הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר לוֹ תְּנָה־לִּי אֶת־הַסֵּפֶר וַיֹּאמֶר אֵלַי קַח וֶאֱכֹל אֹתוֹ וְיֵמַר לְבִטְנְךָ אֲבָל בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבָשׁ | 9 Et abii ad angelum, dicens ei, ut daret mihi librum. Et dixit mihi : Accipe librum, et devora illum : et faciet amaricari ventrem tuum, sed in ore tuo erit dulce tamquam mel. |
| 10 וָאֶקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִיַּד־הַמַּלְאָךְ וָאֹכְלֵהוּ וַיְהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק וְאַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֹ וַיִּמָּלֵא בִטְנִי מְרוֹרִים | 10 Et accepi librum de manu angeli, et devoravi illum : et erat in ore meo tamquam mel dulce, et cum devorassem eum, amaricatus est venter meus : |
| 11 וַיֹּאמֶר אֵלָי עָלֶיךָ לָשׁוּב לְהִנָּבֵא עוֹד עַל־עַמִּים וְגוֹיִם וּלְשֹׁנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים | 11 et dixit mihi : Oportet te iterum prophetare gentibus, et populis, et linguis, et regibus multis. |
