| 1 וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר עֻנָּה הַמָּשִׁיחַ בַּעֲדֵנוּ בַּבָּשָׂר כֵּן גַּם־אַתֶּם הִתְאַזְּרוּ בַּמַּחֲשָׁבָה הַהִיא כִּי הַמְעֻנֶּה בַבָּשָׂר חָדַל מֵחֲטוֹא | 1 Da also Christus im Fleische litt, sollt auch ihr mit derselben Gesinnung euch rüsten; denn wer im Fleische litt, hat aufgehört mit der Sünde, |
| 2 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִחְיוּ עוֹד לְתַאֲוֺת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־לִרְצוֹן אֱלֹהִים כָּל־יְמֵי הֱיֹתְכֶם עוֹד בַּבָּשָׂר | 2 damit er nicht mehr den menschlichen Lüsten, sondern dem Willen Gottes die verbleibende Zeit seiner Erdentage lebe. |
| 3 כִּי דַיֵּנוּ עֵת הַחַיִּים אֲשֶׁר עָבְרָה לַעֲשׂוֹת כְּחֵפֶץ הַגּוֹיִם בְּלֶכְתֵּנוּ בְּדַרְכֵי זִמָּה וּבְתַאֲוֺת כְּסֹבְאֵי יַיִן וְזֹלְלֵי בָשָׂר וְרֹדְפֵי שֵׁכָר וְתוֹעֲבוֹת עֲבֹדַת הָאֱלִילִים | 3 Denn es ist schon genug, daß ihr die vergangene Zeit im Sinnen und Streben der Heiden zugebracht habt und euer Leben dahinging in Ausschweifungen, Leidenschaften, Trinkgelagen, Schmausereien, Zechgelagen und ausgelassenen Götzenfeiern. |
| 4 וְעַל־זֹאת תְּמֵהִים הֵמָּה וּמְגַדְּפִים כִּי לֹא־תָרוּצוּ עִמָּהֶם לִשְׁטֹף בְּזִמָּה כְּמוֹהֶם | 4 Das befremdet sie, daß ihr euch nicht mit ihnen in den gleichen Strom von Liederlichkeit stürzt, und so lästern sie euch. |
| 5 אֲשֶׁר יִתְּנוּ חֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הֶעָתִיד לִשְׁפֹּט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים | 5 Doch sie werden sich verantworten müssen vor dem, der bereit ist, Lebende und Tote zu richten. |
| 6 כִּי עַל־כֵּן הִתְבַּשְּׂרוּ גַּם־הַמֵּתִים לְמַעַן יִשָּׁפְטוּ בַבָּשָׂר לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם וְיִחְיוּ בָרוּחַ לְפִי דֶרֶךְ אֱלֹהִים | 6 Denn deshalb wurde auch Toten das Evangelium verkündet, damit sie zwar Gericht erfahren als Menschen dem Fleische nach, aber lebendig seien im Hinblick auf Gott dem Geiste nach. |
| 7 הֵן קֵץ הַכֹּל קָרֵב לָכֵן הֱיוּ צְנוּעִים וְעֵרִים לְהִתְפַּלֵּל | 7 Das Ende aller Dinge hat sich genaht. Seid also besonnen und nüchtern zum Gebet! |
| 8 וְלִפְנֵי כָל־דָּבָר אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו אַהֲבָה חֲזָקָה כִּי עַל־רֹב פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה הָאַהֲבָה | 8 Vor allem aber habt zueinander beharrliche Liebe; denn Liebe überdeckt eine Menge von Sünden (Spr 10,12). |
| 9 הֱיוּ מְאָרְחִים אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי תְלֻנּוֹת | 9 Seid gastlich zueinander, ohne Murren! |
| 10 אִישׁ אִישׁ כְּמַתַּן הַחֶסֶד אֲשֶׁר קִבֵּל תַּעַזְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כְּגִזְבָּרִים מְמֻנִּים עַל־חַסְדֵי אֱלֹהִים הָרַבִּים | 10 Dient einander - jeder mit der Gnadengabe, die er empfing - als gute Verwalter der vielgestaltigen Gnade Gottes! |
| 11 אִישׁ כִּי יְדַבֵּר יְהִי כְּאִמְרֵי־אֵל וְאִישׁ כִּי יַעֲזֹר תְּהִי עֶזְרָתוֹ מִתּוֹךְ הַחַיִל אֲשֶׁר חֲנָנוֹ אֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֵד אֱלֹהִים בַּכֹּל עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לוֹ הַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן | 11 Wer predigt, tue es als Verwalter der Worte Gottes; wer einen Dienst versieht, aus der Kraft, die Gott verleiht, damit in allem Gott verherrlicht werde durch Jesus Christus, dem die Herrlichkeit und Macht zu eigen ist von Ewigkeit zu Ewigkeit. Amen. |
| 12 אֲהוּבִים בְּבֹאֲכֶם בְּתוֹךְ כּוּר מַצְרֵף לְמַעַן נַסֹּתְכֶם אַל־נָא תִתְמָהוּ כְּאִלּוּ קָרָה לָכֶם דָּבָר זָר | 12 Geliebte, wundert euch nicht über die zu eurer Prüfung unter euch entstandene Feuersglut, als ob euch etwas Befremdliches widerfahre. |
| 13 כִּי אִם־שִׂמְחוּ עַל־אֲשֶׁר חֵלֶק לָכֶם בְּעִנּוּיֵי הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן גַּם־תִּשְׂמְחוּ וְתַעַלְצוּ בְּהִגָּלוֹת כְּבוֹדוֹ | 13 Freut euch vielmehr der Gemeinschaft mit den Leiden Christi, damit ihr auch beim Offenbarwerden seiner Herrlichkeit jubelnde Freude erlebt. |
| 14 אִם־יְחָרְפוּ אֶתְכֶם לְמַעַן־שֵׁם הַמָּשִׁיחַ אַשְׁרֵיכֶם כִּי נָחָה עֲלֵיכֶם רוּחַ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה רוּחַ אֱלֹהִים אֶצְלָם מִנֹאָץ הוּא וְאֶצְלְכֶם נִכְבָּד | 14 Seid selig, wenn ihr im Namen Christi geschmäht werdet; denn der Geist der Herrlichkeit, der Geist Gottes ruht auf euch. |
| 15 רַק אַל־יְעֻנֶּה אִישׁ מִכֶּם כְּרֹצֵחַ אוֹ כְגַנָּב אוֹ־כְפֹעֵל אָוֶן אוֹ־כְנִכְנָס בִּפְקֻדַּת אֲחֵרִים | 15 Denn keiner von euch soll leiden als Mörder oder Dieb oder Übeltäter oder als Ehebrecher. |
| 16 וְאִם־יְעֻנֶּה כְּאַחַד הַמְּשִׁיחִיִּים אַל־יֵבוֹשׁ כִּי אִם־יוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־הַדָּבָר הַזֶּה | 16 Leidet er dagegen als Christ, so schäme er sich nicht, sondern verherrliche Gott in diesem Namen. |
| 17 כִּי עֵת הָחֵל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים וְאִם־מִמֶּנּוּ רִאשׁוֹנָה מָה־אֵפוֹא תִהְיֶה אַחֲרִית הַמַּמְרִים אֶת־בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים | 17 Denn die Zeit ist da, daß das Gericht seinen Anfang nimmt beim Hause Gottes. Beginnt es aber bei uns, was wird dann das Ende derer sein, die auf das Evangelium Gottes nicht hören? |
| 18 הֵן צַדִּיק כִּמְעַט יִוָּשֵׁעַ אַף כִּי־רָשָׁע וְחוֹטֵא | 18 "Wenn der Gerechte kaum das Heil erlangt, wo wird der Gottlose und der Sünder zu sehen sein?" (Spr 11,31). |
| 19 לָכֵן גַּם־הַמְעֻנִּים כִּרְצוֹן אֱלֹהִים יַפְקִידוּ אֶת־נַפְשׁוֹתָם בְּיַד אֱלֹהִים הַבֹּרֵא הַנֶּאֱמָן וְיוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב | 19 Darum sollen auch jene die nach dem Willen Gottes leiden, ihre Seelen dem getreuen Schöpfer anempfehlen im Tun des Guten. |
