| 1 הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא | 1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא |
| 2 עַד־אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תֹושִׁיעַ | 2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע |
| 3 לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדֹון יִשָּׂא | 3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא |
| 4 עַל־כֵּן תָּפוּג תֹּורָה וְלֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל | 4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל |
| 5 רְאוּ בַגֹּויִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר | 5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר |
| 6 כִּי־הִנְנִי מֵקִים אֶת־הַכַּשְׂדִּים הַגֹּוי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהֹולֵךְ לְמֶרְחֲבֵי־אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנֹות לֹּא־לֹו | 6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו |
| 7 אָיֹם וְנֹורָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטֹו וּשְׂאֵתֹו יֵצֵא | 7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא |
| 8 וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחֹוק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכֹול | 8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול |
| 9 כֻּלֹּה לְחָמָס יָבֹוא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחֹול שֶׁבִי | 9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי |
| 10 וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לֹו הוּא לְכָל־מִבְצָר יִשְׂחָק וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ | 10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה |
| 11 אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם זוּ כֹחֹו לֵאלֹהֹו | 11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו |
| 12 הֲלֹוא אַתָּה מִקֶּדֶם יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתֹּו וְצוּר לְהֹוכִיחַ יְסַדְתֹּו | 12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו |
| 13 טְהֹור עֵינַיִם מֵרְאֹות רָע וְהַבִּיט אֶל־עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בֹּוגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ | 13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו |
| 14 וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא־מֹשֵׁל בֹּו | 14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו |
| 15 כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמֹו וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתֹּו עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל | 15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל |
| 16 עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמֹו וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתֹּו כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקֹו וּמַאֲכָלֹו בְּרִאָה | 16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה |
| 17 הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמֹו וְתָמִיד לַהֲרֹג גֹּויִם לֹא יַחְמֹול׃ ס | 17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול |
