| 1 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה נָכֹון בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים | 1 והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים |
| 2 וְהָלְכוּ גֹּויִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה וְאֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם | 2 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם |
| 3 וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהֹוכִיחַ לְגֹויִם עֲצֻמִים עַד־רָחֹוק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשְׂאוּ גֹּוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עֹוד מִלְחָמָה | 3 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה |
| 4 וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנֹו וְתַחַת תְּאֵנָתֹו וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי יְהוָה צְבָאֹות דִּבֵּר | 4 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר |
| 5 כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם וָעֶד׃ פ | 5 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד |
| 6 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי | 6 ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי |
| 7 וְשַׂמְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגֹוי עָצוּם וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיֹּון מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃ פ | 7 ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם |
| 8 וְאַתָּה מִגְדַּל־עֵדֶר עֹפֶל בַּת־צִיֹּון עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת־יְרוּשָׁלִָם | 8 ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם |
| 9 עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ הֲמֶלֶךְ אֵין־בָּךְ אִם־יֹועֲצֵךְ אָבָד כִּי־הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיֹּולֵדָה | 9 עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה |
| 10 חוּלִי וָגֹחִי בַּת־צִיֹּון כַּיֹּולֵדָה כִּי־עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד־בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי ם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ | 10 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך |
| 11 וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים הָאֹמְרִים תֶּחֱנָף וְתַחַז בְּצִיֹּון עֵינֵינוּ | 11 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו |
| 12 וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבֹות יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתֹו כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה | 12 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה |
| 13 קוּמִי וָדֹושִׁי בַת־צִיֹּון כִּי־קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקֹּות עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ | 13 קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ |
| 14 עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת־גְּדוּד מָצֹור שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל־הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל׃ ס | |
