Isaiah (ישעיה) - Isaia 76

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמֹור לְאָסָף שִׁיר	1 In finem, pro Idithun. Psalmus Asaph.
2 נֹודָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדֹול שְׁמֹו	2 Voce mea ad Dominum clamavi ; voce mea ad Deum, et intendit mihi.
3 וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכֹּו וּמְעֹונָתֹו בְצִיֹּון	3 In die tribulationis meæ Deum exquisivi ; manibus meis nocte contra eum, et non sum deceptus. Renuit consolari anima mea ;
4 מָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי־קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה	4 memor fui Dei, et delectatus sum, et exercitatus sum, et defecit spiritus meus.
5 נָאֹור אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי־טָרֶף	5 Anticipaverunt vigilias oculi mei ; turbatus sum, et non sum locutus.
6 אֶשְׁתֹּולְלוּ ׀ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא־מָצְאוּ כָל־אַנְשֵׁי־חַיִל יְדֵיהֶם	6 Cogitavi dies antiquos, et annos æternos in mente habui.
7 מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס	7 Et meditatus sum nocte cum corde meo, et exercitabar, et scopebam spiritum meum.
8 אַתָּה ׀ נֹורָא אַתָּה וּמִי־יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ	8 Numquid in æternum projiciet Deus ? aut non apponet ut complacitior sit adhuc ?
9 מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה	9 aut in finem misericordiam suam abscindet, a generatione in generationem ?
10 בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהֹושִׁיעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶרֶץ סֶלָה	10 aut obliviscetur misereri Deus ? aut continebit in ira sua misericordias suas ?
11 כִּי־חֲמַת אָדָם תֹּודֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר	11 Et dixi : Nunc c?pi ; hæc mutatio dexteræ Excelsi.
12 נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהוָה אֱ‍לֹהֵיכֶם כָּל־סְבִיבָיו יֹובִילוּ י לַמֹּורָא	12 Memor fui operum Domini, quia memor ero ab initio mirabilium tuorum :
13 יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נֹורָא לְמַלְכֵי־אָרֶץ	13 et meditabor in omnibus operibus tuis, et in adinventionibus tuis exercebor.
	14 Deus, in sancto via tua : quis deus magnus sicut Deus noster ?
	15 Tu es Deus qui facis mirabilia : notam fecisti in populis virtutem tuam.
	16 Redemisti in brachio tuo populum tuum, filios Jacob et Joseph.
	17 Viderunt te aquæ, Deus ; viderunt te aquæ, et timuerunt : et turbatæ sunt abyssi.
	18 Multitudo sonitus aquarum ; vocem dederunt nubes. Etenim sagittæ tuæ transeunt ;
	19 vox tonitrui tui in rota. Illuxerunt coruscationes tuæ orbi terræ ; commota est, et contremuit terra.
	20 In mari via tua, et semitæ tuæ in aquis multis, et vestigia tua non cognoscentur.
	21 Deduxisti sicut oves populum tuum, in manu Moysi et Aaron.