| 1 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו | 1 When he had finished speaking to Saul, the soul of Jonathan was knit to the soul of David, and Jonathan loved him as his own soul. |
| 2 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו | 2 And Saul took him that day, and would not let him return to his father's house. |
| 3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו | 3 Then Jonathan made a covenant with David, because he loved him as his own soul. |
| 4 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו | 4 And Jonathan stripped himself of the robe that was upon him, and gave it to David, and his armor, and even his sword and his bow and his girdle. |
| 5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול | 5 And David went out and was successful wherever Saul sent him; so that Saul set him over the men of war. And this was good in the sight of all the people and also in the sight of Saul's servants. |
| 6 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים | 6 As they were coming home, when David returned from slaying the Philistine, the women came out of all the cities of Israel, singing and dancing, to meet King Saul, with timbrels, with songs of joy, and with instruments of music. |
| 7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו | 7 And the women sang to one another as they made merry, "Saul has slain his thousands, and David his ten thousands." |
| 8 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה | 8 And Saul was very angry, and this saying displeased him; he said, "They have ascribed to David ten thousands, and to me they have ascribed thousands; and what more can he have but the kingdom?" |
| 9 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה | 9 And Saul eyed David from that day on. |
| 10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול | 10 And on the morrow an evil spirit from God rushed upon Saul, and he raved within his house, while David was playing the lyre, as he did day by day. Saul had his spear in his hand; |
| 11 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים | 11 and Saul cast the spear, for he thought, "I will pin David to the wall." But David evaded him twice. |
| 12 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר | 12 Saul was afraid of David, because the LORD was with him but had departed from Saul. |
| 13 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם | 13 So Saul removed him from his presence, and made him a commander of a thousand; and he went out and came in before the people. |
| 14 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו | 14 And David had success in all his undertakings; for the LORD was with him. |
| 15 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו | 15 And when Saul saw that he had great success, he stood in awe of him. |
| 16 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם | 16 But all Israel and Judah loved David; for he went out and came in before them. |
| 17 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים | 17 Then Saul said to David, "Here is my elder daughter Merab; I will give her to you for a wife; only be valiant for me and fight the LORD's battles." For Saul thought, "Let not my hand be upon him, but let the hand of the Philistines be upon him." |
| 18 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך | 18 And David said to Saul, "Who am I, and who are my kinsfolk, my father's family in Israel, that I should be son-in-law to the king?" |
| 19 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה | 19 But at the time when Merab, Saul's daughter, should have been given to David, she was given to Adriel the Meholathite for a wife. |
| 20 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו | 20 Now Saul's daughter Michal loved David; and they told Saul, and the thing pleased him. |
| 21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום | 21 Saul thought, "Let me give her to him, that she may be a snare for him, and that the hand of the Philistines may be against him." Therefore Saul said to David a second time, "You shall now be my son-in-law." |
| 22 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך | 22 And Saul commanded his servants, "Speak to David in private and say, Behold, the king has delight in you, and all his servants love you; now then become the king's son-in-law.'" |
| 23 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה | 23 And Saul's servants spoke those words in the ears of David. And David said, "Does it seem to you a little thing to become the king's son-in-law, seeing that I am a poor man and of no repute?" |
| 24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד | 24 And the servants of Saul told him, "Thus and so did David speak." |
| 25 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים | 25 Then Saul said, "Thus shall you say to David, The king desires no marriage present except a hundred foreskins of the Philistines, that he may be avenged of the king's enemies.'" Now Saul thought to make David fall by the hand of the Philistines. |
| 26 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים | 26 And when his servants told David these words, it pleased David well to be the king's son-in-law. Before the time had expired, |
| 27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה | 27 David arose and went, along with his men, and killed two hundred of the Philistines; and David brought their foreskins, which were given in full number to the king, that he might become the king's son-in-law. And Saul gave him his daughter Michal for a wife. |
| 28 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו | 28 But when Saul saw and knew that the LORD was with David, and that all Israel loved him, |
| 29 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים | 29 Saul was still more afraid of David. So Saul was David's enemy continually. |
| 30 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד | 30 Then the princes of the Philistines came out to battle, and as often as they came out David had more success than all the servants of Saul; so that his name was highly esteemed. |
