| 1 וארא בימין הישב על הכסא ספר כתוב פנים ואחור וחתום בשבעה חתמות | 1 וָאֵרֶא בִּימִין הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב פָּנִים וְאָחוֹר וְחָתוּם בְּשִׁבְעָה חֹתָמוֹת |
| 2 וארא מלאך אביר קורא בקול גדול מי הוא הזכה לפתח הספר ולהתיר את חותמיו | 2 וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַבִּיר קוֹרֵא בְקוֹל־גָּדוֹל מִי הוּא הַזֹּכֶה לִפְתֹּחַ הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר אֶת־חוֹתָמָיו |
| 3 ולא יכל איש גם בשמים גם בארץ גם מתחת לארץ לפתח את הספר או להביט אליו | 3 וְלֹא־יָכֹל אִישׁ גַּם בַּשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ גַּם מִתַּחַת לָאָרֶץ לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר אוֹ לְהַבִּיט אֵלָיו |
| 4 ואבך בכי גדול על אשר לא נמצא איש זכה לפתח את הספר ולקרא בו או להביט אליו | 4 וָאֵבְךְּ בְּכִי גָדוֹל עַל־אֲשֶׁר לֹא־נִמְצָא אִישׁ זֹכֶה לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר וְלִקְרֹא בוֹ אוֹ־לְהַבִּיט אֵלָיו |
| 5 ויאמר אלי אחד מן הזקנים אל תבכה הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה שרש דוד לפתח את הספר ולהתיר שבעת חותמיו | 5 וַיֹּאמֶר אֵלַי אֶחָד מִן־הַזְּקֵנִים אַל־תִּבְכֶּה הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה אֲשֶׁר הוּא מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֹׁרֶשׁ דָּוִד לִפְתֹּחַ אֶת־הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר שִׁבְעַת חוֹתָמָיו |
| 6 וארא והנה בין הכסא וארבע החיות ובין הזקנים שה עמד כמו טבוח ולו שבע קרנים ושבעה עינים אשר הם שבעה רוחות האלהים השלוחים אל כל הארץ | 6 וָאֵרֶא וְהִנֵּה בֵּין הַכִּסֵּא וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת וּבֵין הַזְּקֵנִים שֶׂה עֹמֵד כְּמוֹ טָבוּחַ וְלוֹ שֶׁבַע קַרְנַיִם וְשִׁבְעָה עֵינַיִם אֲשֶׁר הֵם שִׁבְעָה רוּחוֹת הָאֱלֹהִים הַשְּׁלוּחִים אֶל־כָּל־הָאָרֶץ |
| 7 ויבא ויקח את הספר מימין הישב על הכסא | 7 וַיָּבֹא וַיִּקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִימִין הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא |
| 8 ויהי בקחתו את הספר ויפלו לפני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תפלות הקדושים | 8 וַיְהִי בְּקַחְתּוֹ אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי הַשֶּׂה אַרְבַּע הַחַיּוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאִישׁ אִישׁ כִּנּוֹר בְּיָדוֹ וְקַעֲרוֹת זָהָב מְלֵאוֹת קְטֹרֶת אֲשֶׁר־הֵנָּה תְּפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים |
| 9 וישירו שיר חדש לאמר לך נאה לקחת את הספר ולפתח את חותמיו כי אתה נשחטת ובדמך קניתנו לאלהים מכל משפחה ולשון וכל עם וגוי | 9 וַיָּשִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ לֵאמֹר לְךָ נָאֶה לָקַחַת אֶת־הַסֵּפֶר וְלִפְתֹּחַ אֶת־חוֹתָמָיו כִּי אַתָּה נִשְׁחַטְתָּ וּבְדָמְךָ קְנִיתָנוּ לֵאלֹהִים מִכָּל־מִשְׁפָּחָה וְלָשׁוֹן וְכָל־עַם וָגוֹי |
| 10 ותעש אתם מלכים וכהנים לאלהינו וימלכו על הארץ | 10 וַתַּעַשׂ אֹתָם מְלָכִים וְכֹהֲנִים לֵאלֹהֵינוּ וְיִמְלְכוּ עַל־הָאָרֶץ |
| 11 וארא ואשמע קול מלאכים רבים סביב לכסא ולחיות ולזקנים מספרם רבו רבבות ואלפי אלפים | 11 וָאֵרֶא וָאֶשְׁמַע קוֹל מַלְאָכִים רַבִּים סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַחַיּוֹת וְלַזְּקֵנִים מִסְפָּרָם רִבּוֹ רְבָבוֹת וְאַלְפֵי אֲלָפִים |
| 12 קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה | 12 קֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל נָאֶה לַשֶּׂה הַטָּבוּחַ לָקַחַת עֹז וְעשֶׁר וְחָכְמָה וּגְבוּרָה וְהָדָר וְכָבוֹד וּבְרָכָה |
| 13 וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכסא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים | 13 וְכָל־בְּרִיָּה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ וַאֲשֶׁר עַל־הַיָּם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם אֶת־כֻּלָּם שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים לֵאמֹר לַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וְלַשֶּׂה הַבְּרָכָה וְהֶהָדָר וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים |
| 14 ותאמרנה ארבע החיות אמן ועשרים וארבעה הזקנים נפלו על פניהם וישתחוו לחי עולמי העולמים | 14 וַתֹּאמַרְנָה אַרְבַּע הַחַיּוֹת אָמֵן וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים נָפְלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים |
