| 1 אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו | 1 אַחֲרֵי־כֵן רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר יוֹרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר־לוֹ שָׁלְטָן גָּדוֹל וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ |
| 2 ויקרא בקול עז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עוף טמא ונמאס | 2 וַיִּקְרָא בְּקוֹל עֹז לֵאמֹר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הַגְּדוֹלָה וַתְּהִי נְוֵה שְׂעִירִים וּמִשְׁמָר לְכָל־רוּחַ טָמֵא וּמִשְׁמָר לְכָל־עוֹף טָמֵא וְנִמְאָס |
| 3 כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו | 3 כִּי מִיֵּין חֲמַת זְנוּתָהּ שָׁתוּ כָּל־הַגּוֹיִם וּמַלְכֵי אֶרֶץ זָנוּ עִמָּהּ וְסֹחֲרֵי אֶרֶץ מִשִּׁפְעַת תַּעֲנֻגֶיהָ הֶעֱשִׁירוּ |
| 4 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה | 4 וָאֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר מִן־הַשָּׁמַיִם הָאֹמֵר צְאוּ מִמֶּנָּה עַמִּי פֶּן־תִּתְחַבְּרוּ אֶל־חַטֹּאתֶיהָ וּפֶן־תִּקְחוּ מִמַּכּוֹתֶיהָ |
| 5 כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה | 5 כִּי־חַטֹּאתֶיהָ הִגִּיעוּ עַד־לַשָׁמָיִם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־עֲוֺנוֹתֶיהָ |
| 6 שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כפלים כפעלה בכוס אשר מסכה מסכו לה כפלים | 6 שַׁלְּמוּ־לָהּ גְּמוּלָהּ שֶׁגָּמְלָה לָכֶם וַעֲשֹוּ־לָהּ כִּפְלַיִם כְּפָעֳלָהּ בַּכּוֹס אֲשֶׁר מָסְכָה מִסְכוּ־לָהּ כִּפְלָיִם |
| 7 כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה | 7 כַּאֲשֶׁר הִתְרוֹמְמָה וְהִתְעַנְּגָה כֵּן תְּנוּ־לָהּ חֵבֶל וָאֵבֶל כִּי אָמְרָה בִלְבָבָהּ אֲנִי יָשַׁבְתִּי מַלְכָּה וְלֹא אֶהְיֶה אַלְמָנָה וְאֵבֶל לֹא אֶרְאֶה |
| 8 על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה | 8 עַל־כֵּן רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד תָּבֹאנָה מַכּוֹתֶיהָ מָוֶת וְאֵבֶל וְרָעָב וְתִשָּׂרֵף בְּמוֹ־אֵשׁ כִּי חָזָק יְהוָֹה אֱלֹהִים הַשֹּׁפֵט אֹתָהּ |
| 9 ויבכו ויספדו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרפתה | 9 וְיִבְכּוּ וְיִסְפְּדוּ עָלֶיהָ מַלְכֵי־אֶרֶץ אֲשֶׁר זָנוּ וְהִתְעַנְּגוּ עִמָּהּ בִּרְאֹתָם אֶת־עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ |
| 10 ומרחוק יעמדו מפני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משפטך | 10 וּמֵרָחוֹק יַעַמְדוּ מִפְּנֵי אֵימַת עִנּוּיָהּ וְאָמְרוּ אוֹי אוֹי לָךְ בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה הָעִיר הַחֲזָקָה כִּי־בְשָׁעָה אַחַת בָּא מִשְׁפָּטֵךְ |
| 11 וסחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם | 11 וְסֹחֲרֵי הָאָרֶץ בֹּכִים וּמִתְאַבְּלִים עָלֶיהָ כִּי עַתָּה לֹא־יִקְנֶה עוֹד אִישׁ אֶת־מַשָּׂא אֳנִיּוֹתָם |
| 12 את משא זהב וכסף ואבן יקרה ופנינים ובוץ וארגמן ומשי ושני וכל עצי בשם וכל כלי שנהבים וכל כלי עץ יקר וכלי נחשת וברזל ושיש | 12 אֶת־מַשָּׂא זָהָב וָכֶסֶף וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים וּבוּץ וְאַרְגָּמָן וּמֶשִׁי וְשָׁנִי וְכָל־עֲצֵי בֹשֶׂם וְכָל־כְּלֵי שֶׁנְהַבִּים וְכָל־כְּלֵי עֵץ יָקָר וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל וָשָׁיִשׁ |
| 13 וקנמון וקטרת סמים ומר ולבונה ויין ושמן וסלת וחטים ומקנה וצאן וסוסים ומרכבות וגויות ונפש אדם | 13 וְקִנָּמוֹן וַאֲמוֹמוֹן וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמֹר וּלְבוֹנָה וְיַיִן וָשֶׁמֶן וְסֹלֶת וְחִטִּים וּמִקְנֶה וְצֹאן וְסוּסִים וּמַרְכָּבוֹת וַעֲבָדִים וְנֶפֶשׁ אָדָם |
| 14 והמגדים מחמד נפשך אזלו ממך וכל שמן ומצהיר אבד ממך ולא תמצאם עוד | 14 וְהַמְּגָדִים מַחְמַד נַפְשֵׁךְ אָזְלוּ מִמֵּךְ וְכָל־מַעֲדָנִים וּמַשְׁמַנִּים אָבְדוּ מִמֵּךְ וְלֹא תִמְצָאֵם עוֹד |
| 15 ורכליהם אשר העשירו ממנה יעמדו מרחוק מפני אימת ענויה ובכו והתאבלו | 15 וְרֹכְלֵיהֶם אֲשֶׁר הֶעֱשִׁירוּ מִמֶּנָּה יַעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִפְּנֵי אֵימַת עִנּוּיָהּ וּבָכוּ וְהִתְאַבָּלוּ |
| 16 ואמרו אוי אוי העיר הגדולה המכסה בשש וארגמן ושני ומכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים כי בשעה אחת החרב עשר גדול כזה | 16 וְאָמְרוּ אוֹי אוֹי הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַמְכֻסָּה בְּשֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וְשָׁנִי וּמֻכְלָלָה בְּזָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וּפְנִינִים כִּי־בְשָׁעָה אַחַת הָחֳרַב עשֶׁר גָּדוֹל כָּזֶה |
| 17 וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק | 17 וְכָל־חֹבֵל וְכָל־בַּעַל־מַעֲבֹרֶת וְהַמַּלָּחִים וְכָל־עֹשֵׂי מְלָאכָה בַּיָּם עָמְדוּ מֵרָחוֹק |
| 18 ויצעקו בראתם עשן שרפתה לאמר מי בערים כעיר הגדולה | 18 וַיִּצְעֲקוּ בִּרְאֹתָם עֲשַׁן שְׂרֵפָתָהּ לֵאמֹר מִי בֶעָרִים כָּעִיר הַגְּדוֹלָה |
| 19 ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה | 19 וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם וַיִּצְעֲקוּ בָּכֹה וְסָפוֹד לֵאמֹר אוֹי אוֹי הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר־בָּהּ הֶעֱשִׁירוּ מֵהוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר־לָהֶם אֳנִיּוֹת בַּיָּם כִּי־בְשָׁעָה אַחַת הָחֳרָבָה |
| 20 רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שפט אלהים את משפטכם ממנה | 20 רָנּוּ עָלֶיהָ הַשָּׁמַיִם וְהַשְּׁלִיחִים הַקְּדשִׁים וְהַנְּבִיאִים כִּי־שָׁפַט אֱלֹהִים אֶת־מִשְׁפַּטְכֶם מִמֶּנָּה |
| 21 וישא מלאך נורא אבן גדולה כפלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד | 21 וַיִּשָּׂא מַלְאָךְ נוֹרָא אֶבֶן גְּדוֹלָה כְּפֶלַח רֶכֶב וַיַּשְׁלִיכֶהָ אֶל־תּוֹךְ הַיָּם לֵאמֹר כָּכָה תֻּשְׁלַךְ בְּיָד חֲזָקָה בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְלֹא תִמָּצֵא עוֹד |
| 22 וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך | 22 וְקוֹל הַמְנַגְּנִים בְּכִנּוֹר וְהַמְזַמְּרִים וּמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וּמְחַצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת בַּל־יִשָּׁמַע עוֹד בְּתוֹכֵךְ וְכָל־חָרָשׁ וְחשֵׁב בַּל־יִמָּצֵא בָךְ עוֹד וְקוֹל רֵחַיִם בַּל־יִשָּׁמַע עוֹד בְּקִרְבֵּךְ |
| 23 ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים | 23 וְאוֹר נֵר לֹא־יָאִיר לָךְ עוֹד וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה לֹא־יִשָּׁמַע בָּךְ עוֹד כִּי כִנְעָנַיִךְ הָיוּ נִכְבַּדֵּי אֶרֶץ וּבִכְשָׁפַיִךְ תָּעוּ כָל־הַגּוֹיִם |
| 24 ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ | 24 וּבָהּ נִמְצָא דַּם הַנְּבִיאִים וְהַקְּדשִׁים וְכָל־הֲרוּגֵי אָרֶץ |
