| 1 ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה | 1 Alors j’ai entendu dans le temple une voix forte qui appelait les sept anges: "Allez, versez sur la terre les sept coupes de la fureur de Dieu.” |
| 2 וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה | 2 Le premier sort et verse sa coupe sur la terre: de gros ulcères forts pénibles apparaissent sur tous ceux qui portent la marque de la bête et adorent son image. |
| 3 וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים | 3 Le deuxième verse sa coupe sur la mer: voilà du sang comme après un meurtre, et tout ce qui vit dans la mer en meurt. |
| 4 וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם | 4 Quand le troisième verse sa coupe sur les rivières et les sources d’eau douce, c’est du sang partout. |
| 5 ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת | 5 J’ai entendu cet ange des eaux potables qui disait: "Tu as pris une juste décision, toi qui Es et qui Étais, et tu es parfait en tout: |
| 6 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא | 6 ils ont versé le sang des saints et des prophètes et tu leur donnes à boire le sang. Ils l’ont bien mérité.” |
| 7 ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך | 7 Alors l’autel de l’encens a parlé, je l’ai entendu: "Oui, Seigneur Dieu, Maître de l’univers, tes décisions sont justes et vraies.” |
| 8 וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש | 8 Quand le quatrième ange a versé sa coupe sur le soleil, il a commencé à brûler les humains. |
| 9 ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד | 9 Les humains avaient de terribles coups de soleil et ils insultaient le nom de Dieu qui a pouvoir sur de tels fléaux, mais ils ne se sont par repentis et ils n’ont pas reconnu leurs fautes. |
| 10 וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם | 10 Quand le cinquième ange a versé sa coupe sur le trône de la bête, la nuit est venue sur tout son royaume. Les gens se mordaient la langue de douleur, |
| 11 ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם | 11 et ils insultaient le Dieu du ciel à cause de leurs douleurs et de leurs ulcères. Ils ne se sont pas repentis de leurs œuvres. |
| 12 וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש | 12 Quand le sixième ange a versé sa coupe sur le Grand Fleuve de l’Euphrate, les eaux ont tari, ouvrant ainsi un chemin aux rois qui viennent de l’orient. |
| 13 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים | 13 Alors j’ai vu trois esprits impurs qui sortaient de la bouche du dragon, de la bouche de la bête et de celle du faux prophète: on aurait dit des grenouilles. |
| 14 כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות | 14 Ces esprits démoniaques font des miracles, et ils vont ameuter les rois du monde entier pour le combat du grand jour de Dieu, Maître de l’univers. |
| 15 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו | 15 J’arrive comme un voleur. Heureux celui qui veille et qui reste habillé, il ne risquera pas de se lever tout nu et qu’on voie ce qu’on ne doit pas voir. |
| 16 ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון | 16 Il a réuni les rois au lieu qu’on appelle en hébreu Har-Maguédon (ou montagne de Méguiddo). |
| 17 וישפך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכסא ויאמר היה נהיתה | 17 Alors le septième ange a déversé sa coupe dans l’atmosphère pendant qu’une voix puissante sortait du temple. Elle venait du trône et disait: "C’est fait.” |
| 18 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד | 18 Il y a eu des éclairs, du vacarme et du tonnerre, et un grand tremblement de terre. On n’avait jamais vu un tel séisme depuis que la terre est habitée. |
| 19 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו | 19 La Grande Ville s’est divisée en trois parties et les cités des païens se sont écroulées. Devant Dieu on venait de se souvenir de Babylone la Grande et on allait l’enivrer de la fureur et de la colère de Dieu. |
| 20 וינס כל אי וההרים לא נמצאו | 20 Toutes les îles ont pris la fuite et les montagnes ont décampé. |
| 21 וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדפו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד | 21 Une grosse grêle avec des grêlons de plusieurs kilos s’est abattue sur les humains, et les humains ont insulté Dieu pour ce fléau de la grêle, car c’est un terrible fléau. |
