| 1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין | 1 Não sejais, irmãos meus, muitos de vós a fazer-vos mestres, sabendo que vos expondes a um juízo mais severo, |
| 2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו | 2 porque todos pecamos em muitas coisas. Se alguém não peca em qualquer palavra, este (pode dizer-se que) é um homem perfeito, capaz de suster com freio todo o corpo (com as suas paixões). |
| 3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם | 3 Com efeito, quando pomos o freio na boca dos cavalos, para que nos obedeçam, também governamos todo o seu corpo. |
| 4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר | 4 Vede também as naus: ainda que sejam grandes e se achem agitadas de ventos impetuosos, com um pequeno leme se voltam para onde quiser o piloto. |
| 5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה | 5 Assim também a língua é um pequeno membro, mas pode gloriar-se de grandes coisas. Vede como um pouco de fogo incendeia um grande bosque! |
| 6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם | 6 Também a língua é um fogo, um mundo de iniquidade. A língua está entre os nossos membros e contamina todo o corpo e inflama (com o fogo das paixões) todo nosso viver, sendo ela mesma inflamada pelo inferno. |
| 7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם | 7 Todas as espécies de animais selvagens, de aves, de répteis e de animais marinhos se domam, têm sido domadas pelo homem, |
| 8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה | 8 porém a língua nenhum homem a pode domar: é um flagelo sem repouso, está cheia de veneno mortífero. |
| 9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים | 9 Com ela bendizemos o Senhor nosso Pai, e com ela amaldiçoamos os homens, que foram feitos à semelhança de Deus. |
| 10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי | 10 Da mesma boca procede a bênção e a maldição. Não convém, meus irmãos, que isto seja assim. |
| 11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד | 11 Porventura uma fonte lança pela mesma bica água doce e amargosa? |
| 12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים | 12 Porventura, irmãos meus, pode a figueira dar uvas, ou a videira figos? Uma fonte de água salgada não pode dar água doce, |
| 13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה | 13 Quem é entre vós sábio e inteligente? Mostre mediante uma boa vida as suas obras feitas com mansidão é sabedoria. |
| 14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת | 14 Mas se tendes um zelo amargo e espírito de contenda em vossos corações, não vos glorieis, nem sejais mentirosos contra a verdade. |
| 15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים | 15 Tal sabedoria não vem do alto, mas (é uma sabedoria) terrena, carnal, diabólica. |
| 16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע | 16 Em realidade, onde há ciúme e contenda, aí há também desordem e toda a obra má. |
| 17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה | 17 A sabedoria, porém, que vem do alto, primeiramente é pura, depois pacífica, indulgente, condescendente, cheia de misericórdia e de bons frutos, sem parcialidade, sem hipocrisia. |
| 18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום | 18 Ora o fruto da justiça é semeado na paz por aqueles que praticam a paz. |
