| 1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו | 1 Temamos pois que, desprezando a promessa (de Deus) de entrar no seu descanso, haja algum dentre vós que dele seja excluído. |
| 2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים | 2 Da mesma forma que eles (Israelitas), também nós recebemos a boa nova; porém a palavra que eles ouviram, não lhes aproveitou, por não ser acompanhada da fé por parte daqueles que a tinham ouvido. |
| 3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם | 3 Porém nós, que cremos, entraremos no descanso (do céu), segundo disse: Como jurei na minha ira , não entrarão no meu descanso (S. 95,11). Com certeza (Deus fala daquele descanso que teve lugar quando) estavam concluídas as suas obras depois da criação do mundo. |
| 4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו | 4 Com efeito, em certo lugar falou assim do sétimo dia: E Deus descansou no sétimo dia de todos as suas obras (Gn. 2, 2). |
| 5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי | 5 E outra vez: Não entrarão no meu descanso (Ps. 94, 11). |
| 6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי | 6 Como, pois, alguns entram nele, e aqueles, a quem primeiro foi anunciada a boa nova, não entraram por causa da sua incredulidade, |
| 7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם | 7 (Deus) fixa de novo um certo dia (que ele chama). Hoje, dizendo, por meio de David, muito tempo depois, o que acima foi citado: Hoje, se ouvirdes a sua voz, não endureçais os vossos corações. |
| 8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר | 8 De fato, se Josué lhes tivesse dado o descanso, Deus não teria falado, depois disso, de um outro dia. |
| 9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים | 9 Resta portanto um repouso sabático ( no céu) para o povo de Deus. |
| 10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו | 10 Realmente aquele que entrou no descanso de Deus, também repousa das suas obras, como Deus das dele. |
| 11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם | 11 Apressemos-nos, pois, a entrar naquele descanso, para que ninguém caia, dando tal exemplo de desobediência. |
| 12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו | 12 Porque a palavra de Deus é viva, eficaz e mais penetrante do que toda a espada de dois gumes; chega até à separação da alma e do espírito, das junturas e das medulas, e discerne os pensamentos e intenções do coração. |
| 13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו | 13 Não há nenhuma criatura invisível na sua presença, mas todas as coisas estão a nu e a descoberto, aos olhos daquele de quem falamos. |
| 14 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו | 14 Tendo nós, pois, um grande pontífice, que penetrou os céus, Jesus, Filho de Deus, sejamos firmes na profissão da nossa fé. |
| 15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא | 15 Não temos um pontífice que não possa compadecer-se das nossas enfermidades, mas que foi tentado em tudo á nossa semelhança, excepto no pecado. |
| 16 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה | 16 Aproximemo-nos, pois, confiadamente do trono da graça, a fim de alcançar misericórdia e de encontrar graça, para sermos socorridos em tempo oportuno. |
