| 1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל | 1 ܘܗܠܝܢ ܕܐܝܪܬܘ ܒܢ̈ܝ ܐܝܣܪܝܠ ܒܐܪܥܐ ܕܟܢܥܢ ܕܐܘܪܬ ܐܢܘܢ ܐܠܝܥܙܪ ܟܗܢܐ ܘܝܫܘܥ ܒܪ ܢܘܢ ܘܪ̈ܫܐ ܕܐ̈ܒܗܬܐ ܕܫܒ̈ܛܐ ܕܐܝܣܪܝܠ |
| 2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה | 2 ܒܡܢܬܐ ܕܝܪܬܘܬܗܘܢ ܐܝܟܢܐ ܕܦܩܕ ܡܪܝܐ ܒܐܝܕܐ ܕܡܘܫܐ ܠܡܬܠ ܠܬܫܥܐ ܫܒ̈ܛܝܢ ܘܠܦܠܓܘܬ ܫܒܛܐ |
| 3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם | 3 ܡܛܠ ܕܝܗܒ ܡܘܫܐ ܝܪܬܘܬܐ ܠܬܪ̈ܝܢ ܫܒ̈ܛܝܢ ܘܠܦܠܓܘܬ ܫܒܛܐ ܒܥܒܪܐ ܕܝܘܪܕܢܢ ܘܠܠܘ̈ܝܐ ܠܐ ܝܗܒ ܝܪܬܘܬܐ ܒܝܢܬܗܘܢ |
| 4 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם | 4 ܡܛܠ ܕܗܘܘ ܒܢ̈ܝ ܝܘܣܦ ܬܪ̈ܝܢ ܫܒ̈ܛܝܢ ܡܢܫܐ ܘܐܦܪܝܡ ܘܠܐ ܝܗܒ ܦܠܓܘܬܐ ܠܠܘ̈ܝܐ ܒܐܪܥܐ ܐܠܐ ܐܢ ܩܘܪ̈ܝܐ ܠܡܥܡܪ ܒܗܝܢ ܘܐܓܘܪ̈ܣܐ ܠܒܥܝܪܗܘܢ ܘܠܩܢܝܢܗܘܢ |
| 5 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ | 5 ܐܝܟܢܐ ܕܦܩܕ ܡܪܝܐ ܠܡܘܫܐ ܗܟܢܐ ܥܒܕܘ ܒܢ̈ܝ ܐܝܣܪܝܠ ܘܦܠܓܘܗ̇ ܠܐܪܥܐ |
| 6 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע | 6 ܘܩܪܒܘ ܒܢ̈ܝ ܝܗܘܕܐ ܠܘܬ ܝܫܘܥ ܒܓܠܓܠܐ ܘܐܡܪ ܟܠܒ ܒܪ ܝܘܦܢܐ ܩܢܙܝܐ ܠܝܫܘܥ ܐܢܬ ܝ̇ܕܥ ܐܢܬ ܦܬܓܡܐ ܕܡܠܠ ܡܪܝܐ ܥܡ ܡܘܫܐܥܒܕܗ ܥܠ ܨܒܘܬܝ ܘܥܠ ܨܒܘܬܟ ܒܪܩܡ ܕܓܝܐ |
| 7 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי | 7 ܟܕ ܒܪ ܐܪܒܥܝܢ ܗܘܝܬ ܫܢ̈ܝܢ ܗܝܕܝܢ ܟܕ ܫܕܪܢܝ ܡܘܫܐ ܥܒܕܗ ܕܐܠܗܐ ܡܢ ܪܩܡ ܕܓܝܐ ܠܡܓܫܗ̇ ܠܐܪܥܐ ܘܐܬܝܒܬܗ ܦܬܓܡܐ ܐܝܟ ܕܐܝܬ ܗܘܐ ܒܠܒܝ |
| 8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי | 8 ܘܐ̈ܚܝܢ ܐܝܠܝܢ ܕܣܠܩܘ ܗܘܘ ܥܡܢ ܐܙܝܥܘܗܝ ܠܒܗ ܕܥܡܐ ܘܐܢܐ ܫ̇ܡܠܝܬ ܒܬܪ ܡܪܝܐ ܐܠܗܝ |
| 9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי | 9 ܘܐܝܡܐ ܡܘܫܐ ܒܗ ܒܙܒܢܐ ܗ̇ܘ ܘܐܡܪ ܕܐܪܥܐ ܕܕܪܟܬ ܒܗ̇ ܪܓܠܟ ܠܟ ܬܗܘܐ ܝܪܬܘܬܐ ܘܠܒܢ̈ܝܟ ܠܥܠܡ ܡܛܠ ܕܫܡܠܝܬ ܒܬܪ ܡܪܝܐ ܐܠܗܐ |
| 10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה | 10 ܘܗܫܐ ܗܐ ܐܢܝܚ ܠܢ ܡܪܝܐ ܐܝܟܢܐ ܕܐܡܪ ܗܐ ܐܪܒܥܝܢ ܘܚܡܫ ܫܢ̈ܝܢ ܗܐ ܡܢ ܕܐܡܪ ܡܪܝܐ ܡܠܬܐ ܗܕܐ ܠܡܘܫܐ ܕܢܗܠܟ ܠܐܝܣܪܝܠ ܒܡܕܒܪܐ ܘܗܫܐ ܐܢܐ ܝܘܡܢܐ ܒܪ ܬܡܢܐܝܢ ܐܢܐ ܘܚܡܫ ܫܢ̈ܝܢ |
| 11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא | 11 ܘܥܕܡܐ ܠܗܫܐ ܚܝܠܐ ܐܝܬ ܒܝ ܐܝܟ ܕܒܝܘܡܐ ܗ̇ܘ ܕܫܕܪܢܝ ܡܘܫܐ ܚܝܠܝ ܕܗܝܕܝܢ ܘܕܗܫܐ ܫܘܐ ܗܘ ܠܩܪܒܐ ܘܠܡܦܩ ܘܠܡܥܠ |
| 12 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה | 12 ܗܫܐ ܗܒ ܠܝ ܛܘܪܐ ܗܢܐ ܕܐܡܪ ܡܪܝܐ ܒܗ ܒܝܘܡܐ ܗ̇ܘ ܘܐܢܬ ܫܡܥܬ ܒܗ ܒܝܘܡܐ ܗ̇ܘ ܕܓܢܒܪ̈ܐ ܐܝܬ ܬܡܢ ܘܡܕܝܢ̈ܬܐ ܪ̈ܘܪܒܢ ܐܢܝ̈ܢ ܘܚܣ̈ܝܢܢ ܟܒܪ ܢܗܘܐ ܡܪܝܐ ܥܡܝ ܘܐܚܪܘܒ ܐܢܘܢ ܐܝܟ ܕܐܡܪ ܡܪܝܐ |
| 13 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה | 13 ܘܒܪܟܗ ܝܫܘܥ ܠܟܠܒ ܒܪ ܝܘܦܢܐ ܘܝܗܒ ܠܗ ܠܚܒܪܘܢ ܟܪܟܐ ܝܪܬܘܬܐ |
| 14 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל | 14 ܡܛܠ ܗܢܐ ܗܘܐ ܚܒܪܘܢ ܟܪܟܐ ܝܪܬܘܬܐ ܠܟܠܒ ܒܪ ܝܘܦܢܐ ܩܢܙܝܐ ܥܕܡܐ ܠܝܘܡܢܐ ܡܛܠ ܕܫܡܠܝ ܒܬܪ ܡܪܝܐ ܐܠܗܐ ܕܐܝܣܪܝܠ |
| 15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה | 15 ܘܫܡܗ̇ ܕܚܒܪܘܢ ܟܪܟܐ ܡܢ ܩܕܝܡ ܩܘܪܝܬ ܐܪܒܥ ܕܐ̈ܢܫܐ ܓܢܒܪ̈ܐ ܘܐܪܥܐ ܐܬܬܢܝܚܬ ܡܢ ܩܪܒܐ |
