| 1 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים | 1 En ce même jour, il s'éleva une grande persécution contre l'Eglise qui était à Jérusalem ; et tous se dispersèrent dans les régions de la Judée et de la Samarie, excepté les Apôtres. |
| 2 וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול | 2 Cependant des hommes craignant Dieu prirent soin du corps d'Etienne, et firent un grand deuil sur lui. |
| 3 ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא | 3 Mais Saul dévastait l'Eglise ; entrant dans les maisons, il en arrachait hommes et femmes, et les faisait mettre en prison. |
| 4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר | 4 Cependant ceux qui avaient été dispersés allaient de lieu en lieu, annonçant la parole de Dieu. |
| 5 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח | 5 Or Philippe, étant descendu dans la ville de Samarie, leur prêchait le Christ. |
| 6 ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה | 6 Et les foules étaient attentives aux choses que Philippe disait, écoutant d'un commun accord, et voyant les miracles qu'il faisait. |
| 7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו | 7 Car beaucoup d'esprits impurs sortaient de ceux qu'ils possédaient, en poussant de grands cris. |
| 8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא | 8 Beaucoup de paralytiques et de boiteux furent aussi guéris. |
| 9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא | 9 Il y eut donc une grande joie dans cette ville. Or il y avait dans la ville un homme du nom de Simon, qui y avait exercé la magie auparavant, séduisant le peuple de Samarie, disant qu'il était quelqu'un de grand. |
| 10 ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה | 10 Tous l'écoutaient, depuis le plus petit jusqu'au plus grand, et disaient : C'est lui qui est la vertu de Dieu, celle qu'on appelle la grande. |
| 11 ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים | 11 Et ils l'écoutaient, parce qu'il leur avait depuis longtemps troublé l'esprit par ses sorcelleries. |
| 12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים | 12 Mais lorsqu'ils eurent cru à Philippe, qui leur annonçait le royaume de Dieu, ils étaient baptisés, hommes et femmes, au nom de Jésus-Christ. |
| 13 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם | 13 Alors Simon lui-même crut aussi : et après qu'il eut été baptisé, il s'attacha à Philippe ; et voyant les prodiges et les grands miracles qui se faisaient, il était dans la stupeur et l'admiration. |
| 14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן | 14 Quand les Apôtres, qui étaient à Jérusalem, eurent appris que les habitants de Samarie avaient reçu la parole de Dieu, ils leur envoyèrent Pierre et Jean, |
| 15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש | 15 qui, étant venus, prièrent pour eux, afin qu'ils reçussent l'Esprit-Saint : |
| 16 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע | 16 car il n'était encore descendu sur aucun d'eux, mais ils avaient été seulement baptisés au nom du Seigneur Jésus. |
| 17 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש | 17 Alors ils leur imposaient les mains, et ils recevaient l'Esprit-Saint. |
| 18 ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף | 18 Lorsque Simon eut vu que par l'imposition des mains des Apôtres l'Esprit-Saint était donné, il leur offrit de l'argent, |
| 19 ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי | 19 en disant : Donnez-moi aussi ce pouvoir, afin que tous ceux à qui j'imposerai les mains reçoivent l'Esprit-Saint. Mais Pierre lui dit : |
| 20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים | 20 Que ton argent périsse avec toi, puisque tu as cru que le don de Dieu s'acquiert avec de l'argent ! |
| 21 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים | 21 Il n'y a pour toi ni part, ni héritage en cette affaire ; car ton cœur n'est pas droit devant Dieu. |
| 22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך | 22 Fais donc pénitence de cette iniquité, et prie Dieu, afin que, s'il est possible, cette pensée de ton cœur te soit pardonnée ; |
| 23 כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע | 23 car je vois que tu es rempli d'un fiel amer, et dans les liens de l'iniquité. |
| 24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם | 24 Simon répondit : Priez vous-mêmes le Seigneur pour moi, afin qu'il ne m'arrive rien de ce que vous avez dit. |
| 25 והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים | 25 Pour eux, après avoir rendu leur témoignage et annoncé la parole du Seigneur, ils retournèrent à Jérusalem, prêchant l'Evangile en de nombreuses régions des Samaritains.line Or un ange du Seigneur parla à Philippe, et lui dit : Lève-toi et va vers le midi, sur la route qui descend de Jérusalem à Gaza ; cette route est déserte (celle qui est déserte, note). |
| 26 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה | 26 Or un Ange du Seigneur parla à Philippe, et lui dit: Lève-toi et va vers le midi, sur la route qui descend de Jérusalem à Gaza; cette route est déserte. |
| 27 ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות | 27 Et se levant, il partit. Et voici qu'un Ethiopien, eunuque, officier de Candace, reine d'Ethiopie, et intendant de tous ses trésors, était venu adorer à Jérusalem. |
| 28 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא | 28 Il s'en retournait, assis sur son char, et lisait le prophète Isaïe. |
| 29 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת | 29 Alors l'Esprit dit à Philippe : Approche-toi et rejoins ce char. |
| 30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא | 30 Et Philippe, accourant, l'entendit lire le prophète Isaïe ; et il lui dit : Crois-tu comprendre ce que tu lis ? |
| 31 ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו | 31 Il répondit : Et comment le pourrais-je, si quelqu'un ne me dirige ? Et il pria Philippe de monter et de s'asseoir auprès de lui. |
| 32 וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו | 32 Or le passage de l'Ecriture qu'il lisait était celui-ci : Comme une brebis il a été mené à la boucherie, et comme un agneau muet devant celui qui le tond, il n'a point ouvert la bouche. |
| 33 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו | 33 Dans son abaissement (humiliation) son jugement a été aboli. Qui racontera sa génération, car sa vie sera retranchée de la terre ? |
| 34 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר | 34 L'eunuque, répondant à Philippe, lui dit : Je t'en prie, de qui le prophète dit-il cela ? de lui-même ou de quelque autre ? |
| 35 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע | 35 Alors Philippe, ouvrant la bouche et commençant par ce passage de l'Ecriture, lui annonça Jésus. |
| 36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל | 36 Et chemin faisant, ils rencontrèrent de l'eau ; et l'eunuque dit : Voici de l'eau ; qu'est-ce qui empêche que je sois baptisé ? |
| 37 ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא | 37 Philippe dit : Si tu crois de tout ton cœur, cela est possible. Il répondit : Je crois que Jésus-Christ est le Fils de Dieu. |
| 38 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו | 38 Il fit arrêter le char, et ils descendirent tous deux dans l'eau, et Philippe baptisa l'eunuque. |
| 39 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח | 39 Lorsqu'ils furent remontés hors de l'eau, l'Esprit du Seigneur enleva Philippe, et l'eunuque ne le vit plus ; mais il continua son chemin, plein de joie. |
| 40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין | 40 Quant à Philippe, il se trouva dans Azot, et il annonçait l'Evangile à toutes les villes par où il passait, jusqu'à ce |
