| 1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני | |
| 2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון | |
| 3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא | |
| 4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים | |
| 5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום | |
| 6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא | |
| 7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח | |
| 8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס | |
| 9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו | |
| 10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה | |
| 11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס | |
| 12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים | |
| 13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה | |
| 14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס | |
| 15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו | |
| 16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה | |
| 17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה | |
| 18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא | |
| 19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר | |
| 20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים | |
| 21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו | |
| 22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים | |
| 23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב | |
| 24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד | |
| 25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם | |
| 26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו | |
| 27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים | |
| 28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו | |
| 29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא | |
| 30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע | |
| 31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך | |
| 32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו | |
| 33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו | |
| 34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים | |
| 35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם | |
| 36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום | |
| 37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו | |
| 38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו | |
| 39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר | |
| 40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם | |
