| 1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה | 1 Dopo di ciò, Gesù se ne andò all’altra riva del mare di Galilea, o di Tiberiade. |
| 2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים | 2 E una gran folla lo seguiva, perché vedeva i miracoli che faceva sugli infermi. |
| 3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו | 3 Poi, Gesù salì sulla montagna e là si sedette con i suoi discepoli, |
| 4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא | 4 Era vicina la Pasqua, la festa dei Giudei, |
| 5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל | 5 Levati, dunque, gli occhi, e vedendo che gran folla veniva a lui, Gesù disse a Filippo: «Dove potremo comprare dei pani perché costoro possano mangiare?» |
| 6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה | 6 Però, diceva ciò per metterlo alla prova, perché egli sapeva che cosa stava per fare. |
| 7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט | 7 Filippo gli rispose: «Duecento denari di pane non bastano perché ognuno di loro ne abbia un pezzetto». |
| 8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס | 8 Uno dei discepoli, Andrea, il fratello di Simon Pietro, dice a Gesù: |
| 9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה | 9 «Cè qui un ragazzetto che ha cinque pani d’orzo e due pesci, ma che cos’è questo per tanta gente?» |
| 10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר | 10 Disse Gesù: «Fateli sedere». C’era molta erba in quel luogo. Si sedettero, dunque, gli uomini, in numero di quasi cinquemila. |
| 11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם | 11 Gesù allora prese i pani e, rese grazie, li distribuì alla gente seduta; così fece anche coi pesci, finché ne vollero. |
| 12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה | 12 Quando, poi, si saziarono, disse ai suoi discepoli: «Raccogliete i frammenti avanzati, affinché nulla si perda». |
| 13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם | 13 Li raccolsero e riempirono dodici ceste con i. frammenti dei cinque pani d’orzo avanzati a quelli che avevano mandato. |
| 14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם | 14 Quella gente, vedendo il miracolo che Gesù aveva fatto, diceva: «Questo è veramente il Profeta che deve venire nel mondo». |
| 15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו | 15 Ma Gesù, saputo che stavano per venire a rapirlo per farlo re, si ritirò di nuovo, solo, sulla montagna. |
| 16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום | 16 Fattasi sera, i suoi discepoli scesero al mare |
| 17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם | 17 e, saliti in una barca, partirono per l’altra riva del mare, verso Cafarnao. S’era già fatto buio e Gesù non li aveva ancora raggiunti, |
| 18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת | 18 e il mare si agitava per il gran vento che soffiava. |
| 19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו | 19 Avevano remato per circa venticinque o trenta stadi, quando scorsero Gesù che camminava sul mare e sì avvicinava alla barca, ed ebbero paura. |
| 20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו | 20 Ma egli disse loro: «Sono io, non temete». |
| 21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה | 21 Volevano, allora, prenderlo nella barca, ma subito la barca raggiunse la terra verso la quale erano diretti. |
| 22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה | 22 L’indomani, la folla, che era rimasta sull’altra riva, notò che là c’era una sola barca e che Gesù non era salito nella barca con i suoi discepoli, ma questi se merano andati soli. |
| 23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון | 23 Altre barche vennero da Tiberiade, vicino al luogo dove avevano mangiato il pane dopo l’azione di grazie del Signore. |
| 24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע | 24 Quando, dunque, la folla vide che Gesù non era là, e nemmeno i suoi discepoli, salì nelle barche e si recò a Cafarnao in cerca di Gesù. |
| 25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם | 25 E, trovatolo sull’altra riva, gli dissero: «Rabbi, quando sei venuto qui?» |
| 26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו | 26 Gesù rispose loro: din verità, in verità vi dico: voi mi cercate non perché avete veduto miracoli ma perché avete mangiato quei pani e vi siete saziati. |
| 27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים | 27 Procuratevi non il nutrimento che perisce, ma il nutrimento che resta per la vita eterna, quella che il Figlio dell’uomo vi darà; poiché lui il Padre, Dio stesso, ha segnato col suo sigillo». |
| 28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים | 28 Gli dissero, allora: «Che cosa dobbiamo fare per lavorare alle opere di Dio?» |
| 29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו | 29 Gesù rispose loro: «L’opera di Dio è questa: che crediate in colui che egli ha mandato. |
| 30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל | 30 Gli dissero: «Ma quale miracolo fai, perché vediamo e ti crediamo ? Quale opera compi? |
| 31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל | 31 I nostri padri, nel deserto, mangiarono la manna, come è scritto: Ha dato loro a mangiare un pane venuto dal cielo». |
| 32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי | 32 Gesù disse loro: «In verità, in verità vi dico: non è Mosè che vi ha dato il pane venuto dal cielo, ma il Padre mio vi dà il pane del cielo, quello vero, |
| 33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם | 33 perché il pane di Dio è quello che discende dal cielo e dà la vita al mondo». |
| 34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה | 34 Gli dissero, allora: «Signore, daccelo sempre, questo pane!» |
| 35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד | 35 Disse loro Gesù: «Io sono il pane della vita; chi viene a me non avrà fame, e chi crede in me non avrà mai sete. |
| 36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו | 36 Ma ve l’ho detto che mi avete anche veduto e non credete. |
| 37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה | 37 Tutto quanto mi dà il Padre a me verrà, e chi viene a me non lo caccerò fuori, |
| 38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי | 38 perché son disceso dal cielo non per fare la mia volontà, ma la volontà di colui che mi ha mandato. |
| 39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון | 39 Ora, la volontà di colui che mi ha mandato è che io non perda nulla di quanto mi ha dato, ma che lo risusciti nell’ultimo giorno. |
| 40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון | 40 Perché la volontà del Padre mio è che chiunque vede il Figlio e crede in lui abbia la vita eterna, e lo risusciti io nell’ultimo giorno». |
| 41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים | 41 Mormoravano, dunque, i Giudei di lui, perché aveva detto: «Io sono il pane disceso dal cielo», |
| 42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי | 42 e dicevano: «Ma non è costui il figlio di Giuseppe; non conosciamo suo padre e sua madre? Come, dunque, dice: Son disceso dal cielo?» |
| 43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו | 43 Gesù rispose loro: «Non mormorate tra voi! |
| 44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון | 44 Nessuno può venire a me se il Padre, che mi ha mandato, non lo abbia attratto; e io lo risusciterò nell’ultimo giorno. |
| 45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי | 45 È scritto nei Profeti: E saranno tutti istruiti da Dio. Chiunque ha ascoltato il Padre e ha accolto il suo insegnamento viene a me. |
| 46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים | 46 Non che alcuno abbia veduto il Padre, eccetto colui che viene da Dio: questi ha veduto il Padre. |
| 47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים | 47 In verità, in Verità vi dico: chi crede ha la vita eterna. |
| 48 אנכי הוא לחם החיים | 48 Io sono il pane della vita. |
| 49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו | 49 I vostri padri, nel deserto, mangiarono la manna e sono morti; |
| 50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות | 50 il pane che discende dal cielo è tale che colui che ne mangia non muore. |
| 51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם | 51 Io sono il pane vivente disceso dal cielo; se uno mangia di questo pane vivrà in eterno; e il pane che io darò è la mia carne, per la vita del mondo». |
| 52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל | 52 Discutevano, allora, tra loro i Giudei, dicendo: «Come può costui darci la sua carne da mangiare?» |
| 53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם | 53 Disse loro Gesù: «In verità, in verità vi dico: se non mangiate la carne del Figlio dell’uomo e non bevete il suo sangue, non avrete in voi la vita. |
| 54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון | 54 Chi mangia la mia carne e beve il mio sangue ha la vita eterna, e io lo risusciterò nell’ultimo giorno. |
| 55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה | 55 Poiché la mia carne è un vero cibo, e il mio sangue è una vera bevanda. |
| 56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו | 56 Chi mangia la mia carne e beve il mio sangue dimora in me, e io in lui. |
| 57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי | 57 Siccome il Padre, il Vivente, ha mandato me, e io vivo per il Padre, così anche chi mangia me vivrà per me. |
| 58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם | 58 È questo il pane disceso dal cielo; non è come quello che mangiarono i padri e morirono: chi mangia questo pane vivrà in eterno. |
| 59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום | 59 Questo disse Gesù insegnando in una sinagoga, a Cafarnao. |
| 60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו | 60 Molti dei suoi discepoli, dopo averlo ascoltato, dissero: «Questo linguaggio è duro; chi lo può intendere?» |
| 61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול | 61 Ma, sapendo Gesù in se stesso che i suoi discepoli mormoravano di ciò, disse loro: «Questo vi scandalizza? |
| 62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים | 62 E se vedeste il Figlio dell’uomo ascendere dove era prima? |
| 63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה | 63 È lo Spirito che vivifica, la carne non giova a nulla; le parole che vi ho dette sono spirito e vita. |
| 64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו | 64 Ma vi sono tra voi alcuni che non credono». Gesù, infatti, sapeva fin dal principio quali erano quelli che non credevano e chi era quello che lo avrebbe tradito. |
| 65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי | 65 E soggiungeva: «Perciò vi ho detto che nessuno può venire a me, se non gli è dato dal Padre». |
| 66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו | 66 Da allora, molti dei suoi discepoli si ritirarono e non stavano più con lui. |
| 67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני | 67 Disse, allora, Gesù ai dodici: «Volete andarvene anche voi?» |
| 68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך | 68 Gli rispose Simon Pietro: «Signore, a chi andremo? Tu hai parole di vita eterna. |
| 69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי | 69 E noi abbiamo creduto e conosciuto che tu sei il Santo di Dio». |
| 70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא | 70 Rispose loro Gesù: «Non ho io scelto voi, i dodici? Eppure, uno di voi è un diavolo». |
| 71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר | 71 Egli parlava di Giuda, figlio di Simone Iscariota; era lui, infatti, che l’avrebbe tradito, uno dei dodici! |
