| 1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים | 1 Nous partîmes de ce lieu-là, et nous vînmes au désert qui mène à la mer Rouge, selon que le Seigneur me l'avait ordonné ; et nous tournâmes longtemps autour du mont Séir. |
| 2 ויאמר יהוה אלי לאמר | 2 Le Seigneur me dit alors : |
| 3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה | 3 Vous avez assez tourné autour de cette montagne, allez maintenant vers le septentrion ; |
| 4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד | 4 et ordonne ceci au peuple, et dis-lui : vous passerez sur les limites des terres des enfants d'Esaü vos frères, qui habitent à Séir, et ils vous craindront. |
| 5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר | 5 Gardez-vous donc bien de les attaquer. Car je ne vous donnerai pas un seul pied de terre dans leur pays, parce que j'ai abandonné à Esaü le mont Séir, afin qu'il le possédât. |
| 6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם | 6 Vous achèterez d'eux à prix d'argent tout ce que vous mangerez, et vous achèterez aussi l'eau que vous puiserez et que vous boirez. |
| 7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר | 7 Le Seigneur ton Dieu t'a bénis dans toutes lesœuvres de tes mains ; le Seigneur ton Dieu a eu soin de toi dans ton chemin, lorsque tu as passé par ce grand désert ; il a habité avec toi pendant quarante ans, et tu n'as manqué de rien. |
| 8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב | 8 Après que nous eûmes passé les terres des enfants d'Esaü nos frères, qui habitaient à Séir, marchant par le chemin de la plaine d'Elath et d'Asiongaber, nous vînmes au chemin qui mène au désert de Moab. |
| 9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה | 9 Alors le Seigneur me dit : Ne combats point les Moabites, et ne leur fais pas la guerre, car je ne te donnerai rien de leur pays, parce que j'ai donné Ar aux enfants de Lot, afin qu'ils la possèdent. |
| 10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים | 10 Les Emim, qui ont habité les premiers ce pays, étaient un peuple grand et puissant, et d'une si haute taille, qu'on les croyait de la race d'Enac, comme les géants, |
| 11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים | 11 car ils étaient semblables aux enfants d'Enac. Enfin les Moabites les appellent Emim. |
| 12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם | 12 Quant au pays de Séir, les Horrhéens y ont habité autrefois ; mais après qu'ils en eurent été chassés et exterminés, les enfants d'Esaü y habitèrent, comme le peuple d'Israël s'est établi dans la terre que le Seigneur lui a donnée pour la posséder. |
| 13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד | 13 Nous nous disposâmes donc à passer le torrent de Zared, et nous vînmes près de ce torrent. |
| 14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם | 14 Or le temps que nous mîmes à marcher depuis Cadèsbarné jusqu'au passage du torrent de Zared fut de trente-huit ans, jusqu'à ce que toute la race (générations) des (premiers) guerriers eût été exterminée du camp, selon que le Seigneur l'avait juré ; |
| 15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם | 15 car sa main a été sur eux, pour les faire (tous) périr du milieu du camp. |
| 16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם | 16 (Or) Après la mort de tous ces hommes de guerre, |
| 17 וידבר יהוה אלי לאמר | 17 le Seigneur me parla, et me dit : |
| 18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער | 18 Tu passeras aujourd'hui les confins de Moab et la ville d'Ar ; |
| 19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה | 19 et lorsque tu approcheras des frontières des enfants d'Ammon, garde-toi bien de les combattre et de leur faire la guerre ; car je ne te donnerai rien du pays des enfants d'Ammon, parce que je l'ai donné aux enfants de Lot, afin qu'ils le possèdent. |
| 20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים | 20 Ce pays a été considéré (réputé) autrefois comme le pays des géants, parce que les géants y ont habité, ceux que les Ammonites appellent Zomzommim. |
| 21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם | 21 C'était un peuple grand et nombreux, et d'une taille fort élevée, comme les Enacim. Le Seigneur les a exterminés par les Ammonites, qu'il a fait habiter dans leur pays à leur place, |
| 22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה | 22 comme il avait fait à l'égard des enfants d'Esaü qui habitent à Séir, ayant exterminé les Horrhéens, et donné leur pays à ces enfants d'Esaü, qui le possèdent encore aujourd'hui. |
| 23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם | 23 Les Hévéens de même, qui habitaient à Hasérim jusqu'à Gaza, en furent chassés par les Cappadociens, qui, étant sortis de la Cappadoce, les exterminèrent, et s'établirent à leur place en ce pays-là. |
| 24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה | 24 Levez-vous donc, vous dit alors le Seigneur, et passez le torrent de l'Arnon ; car je t'ai livré Séhon l'Amorrhéen, roi d'Hésébon ; commence à entrer en possession de son pays, et combats contre lui. |
| 25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך | 25 Je commencerai aujourd'hui à jeter la terreur et l'effroi de tes armes dans tous les peuples qui habitent sous le ciel ; afin qu'au seul bruit de ton nom ils tremblent, et qu'ils soient pénétrés de frayeur et de douleur comme les femmes qui sont dans le travail de l'enfantement. |
| 26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר | 26 J'envoyai donc du désert de Cadémoth des ambassadeurs vers Séhon, roi d'Hésébon, pour lui porter des paroles de paix, en lui disant : |
| 27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול | 27 Nous ne demandons qu'à passer par tes terres ; nous marcherons par le grand chemin, nous ne nous détournerons ni à droite ni à gauche. |
| 28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי | 28 Vends-nous tout ce qui nous sera nécessaire pour manger ; donne-nous aussi de l'eau pour de l'argent, afin que nous puissions boire ; et permets-nous seulement de passer par ton pays, |
| 29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 29 comme ont bien voulu nous le permettre les enfants d'Esaü qui habitent en Séir, et les Moabites qui demeurent à Ar ; jusqu'à ce que nous soyons arrivés au bord du Jourdain, et que nous passions dans la terre que le Seigneur notre Dieu doit nous donner. |
| 30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה | 30 Mais Séhon, roi d'Hésébon, ne voulut point nous accorder le passage ; parce que le Seigneur ton Dieu lui avait raidi l'esprit et endurci le cœur, afin qu'il fût livré entre tes mains, comme tu vois maintenant qu'il l'a été. |
| 31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו | 31 Alors le Seigneur me dit : J'ai déjà commencé à te livrer Séhon avec son pays ; commence aussi à entrer en possession de cette terre. |
| 32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה | 32 Séhon marcha donc au-devant de nous avec tout son peuple, pour nous livrer bataille à Jasa, |
| 33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו | 33 et le Seigneur notre Dieu nous le livra ; et nous le défîmes avec ses enfants (fils) et tout son peuple. |
| 34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד | 34 Nous prîmes en même temps toutes ses villes, nous en tuâmes tous les habitants, hommes, femmes et petits enfants, et nous n'y laissâmes rien, |
| 35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו | 35 excepté les troupeaux, qui furent le partage de ceux qui les pillèrent, et les dépouilles des villes que nous prîmes. |
| 36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו | 36 Depuis Aroër, qui est sur le bord du torrent de l'Arnon, ville située dans la vallée, jusqu'à Galaad, il n'y eut ni village ni ville qui pût échapper de nos mains ; mais le Seigneur notre Dieu nous livra tout, |
| 37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו | 37 si ce n'est le pays des enfants d'Ammon, dont nous n'avons point approché, et tout ce qui est aux environs du torrent de Jeboc, et les villes situées sur les montagnes, avec tous les lieux où le Seigneur notre Dieu nous a défendu d'aller. |
