| 1 ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר | 1 Als er dann aufblickte (= Umschau hielt), sah er, wie die Reichen ihre Gaben in den Opferkasten einlegten. |
| 2 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות | 2 Da sah er auch eine arme Witwe dort zwei Scherflein (vgl. Mk 12,42) hineintun |
| 3 ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם | 3 und sagte: »Wahrlich ich sage euch: Diese arme Witwe hat mehr als alle anderen eingelegt; |
| 4 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה | 4 denn jene haben alle aus ihrem Überfluß eine Gabe in den Gotteskasten getan, sie aber hat aus ihrer Dürftigkeit alles eingelegt, was sie zum Lebensunterhalt besaß.« |
| 5 ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר | 5 Als einige dann vom Tempel sagten, er sei (ein Prachtbau) mit herrlichen Steinen und Weihgeschenken geschmückt, antwortete er: |
| 6 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק | 6 »Was ihr da anschaut – es werden Tage kommen, an denen kein Stein auf dem andern liegen bleibt, der nicht niedergerissen wird.« |
| 7 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה | 7 Da richteten sie die Frage an ihn: »Meister, wann wird dies denn geschehen, und welches ist das Anzeichen dafür, wann dies eintreten wird?« |
| 8 ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם | 8 Da antwortete er: »Seht zu, daß ihr nicht irregeführt werdet! Denn viele werden unter meinem Namen kommen und sagen: ›Ich bin es (d.h. Christus, oder: der Messias)‹, und ›Die Zeit ist nahe!‹ Lauft ihnen nicht nach! |
| 9 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד | 9 Wenn ihr ferner von Kriegen und Aufständen hört, so laßt euch dadurch nicht erschrecken! Denn das muß zuerst kommen, aber das Ende ist dann noch nicht sogleich da.« |
| 10 ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה | 10 Hierauf fuhr er fort: »Ein Volk wird sich gegen das andere erheben und ein Reich gegen das andere (Jes 19,2); |
| 11 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים | 11 auch gewaltige Erdbeben werden stattfinden und hier und da Hungersnöte und Seuchen; auch schreckhafte Erscheinungen und große Zeichen vom Himmel her werden erfolgen.« |
| 12 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי | 12 »Aber ehe alles dies geschieht, wird man Hand an euch legen und euch verfolgen, indem man euch an die Synagogen und Gefängnisse überantwortet und euch vor Könige und Statthalter führt um meines Namens willen. |
| 13 והיתה זאת לכם לעדות | 13 Da wird euch dann Gelegenheit geboten werden, Zeugnis (für mich) abzulegen. |
| 14 על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו | 14 So beherzigt denn (die Warnung) wohl, daß ihr euch nicht im voraus Sorge über die Art eurer Verteidigung machet; |
| 15 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם | 15 denn ich selbst werde euch Redegabe und Weisheit verleihen, der alle eure Widersacher nicht zu widerstehen noch zu widersprechen imstande sein sollen. |
| 16 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם | 16 Ihr werdet aber sogar von Eltern und Geschwistern, von Verwandten und Freunden überantwortet werden, ja man wird manche von euch töten, |
| 17 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי | 17 und ihr werdet allen um meines Namens willen verhaßt sein. |
| 18 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה | 18 Doch es soll kein Haar von eurem Haupte verlorengehen: |
| 19 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם | 19 durch standhaftes Ausharren werdet ihr euch das Leben gewinnen.« |
| 20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה | 20 »Wenn ihr aber Jerusalem von Kriegsheeren umlagert seht, dann erkennet daran, daß seine Zerstörung nahe bevorsteht. |
| 21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה | 21 Dann sollen die (Gläubigen) in Judäa ins Gebirge fliehen und die Bewohner (der Hauptstadt) auswandern und die auf dem Lande Wohnenden nicht in die Stadt hineinziehen; |
| 22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב | 22 denn dies sind die Tage der Vergeltung (5.Mose 32,35), damit alles in Erfüllung gehe, was in der Schrift steht. |
| 23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה | 23 Wehe den Frauen, die in jenen Tagen guter Hoffnung sind, und den Müttern, die ein Kind zu nähren haben! Denn große Not wird im Lande herrschen und ein Zorngericht über dieses Volk ergehen; |
| 24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים | 24 und sie werden durch die Schärfe des Schwertes fallen und in die Gefangenschaft unter alle Heidenvölker weggeführt werden, und Jerusalem wird von Heiden zertreten werden (Sach 12,3), bis die Zeiten der Heiden abgelaufen sind.« |
| 25 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו | 25 »Dann werden Zeichen an Sonne, Mond und Sternen in Erscheinung treten und auf der Erde wird Verzweiflung der Völker in ratloser Angst beim Brausen des Meeres und seines Wogenschwalls herrschen, |
| 26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו | 26 indem Menschen den Geist aufgeben vor Furcht und in banger Erwartung der Dinge, die über den Erdkreis kommen werden; denn (sogar) die Kräfte des Himmels werden in Erschütterung geraten (Jes 34,4). |
| 27 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב | 27 Und hierauf wird man den Menschensohn in (oder: auf) einer Wolke kommen sehen mit großer Macht und Herrlichkeit (Dan 7,13). |
| 28 וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא | 28 Wenn dies nun zu geschehen beginnt, dann richtet euch auf und hebt eure Häupter empor; denn eure Erlösung naht.« |
| 29 וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים | 29 Er sagte ihnen dann noch ein Gleichnis: »Seht den Feigenbaum und alle anderen Bäume an: |
| 30 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ | 30 sobald sie ausschlagen, erkennt ihr, wenn ihr es seht, von selbst, daß nunmehr der Sommer nahe ist. |
| 31 ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים | 31 So sollt auch ihr, wenn ihr alles dieses eintreten seht, erkennen, daß das Reich Gottes nahe ist. |
| 32 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל | 32 Wahrlich ich sage euch: Dieses (d.h. das gegenwärtige) Geschlecht wird nicht vergehen, bis alles geschieht. |
| 33 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון | 33 Himmel und Erde werden vergehen, aber meine Worte werden nimmermehr vergehen!« |
| 34 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם | 34 »Habt aber auf euch selbst acht, daß eure Herzen nicht etwa durch Schlemmerei und Trunkenheit und Sorgen des Lebens beschwert werden und jener Tag euch unvermutet überfalle wie eine Schlinge; |
| 35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ | 35 denn hereinbrechen wird er über alle Bewohner der ganzen Erde. |
| 36 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם | 36 Seid also allezeit wachsam und betet darum, daß ihr die Kraft empfanget, diesem allem, was da kommen soll, zu entrinnen und vor den Menschensohn hinzutreten!« |
| 37 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון | 37 Tagsüber war Jesus im Tempel, wo er lehrte; an jedem Abend aber ging er (aus der Stadt) hinaus und übernachtete am sogenannten Ölberg; |
| 38 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו | 38 und das ganze Volk kam schon frühmorgens zu ihm, um ihm im Tempel zuzuhören. |
