| 1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה | 1 Six jours après, Jésus prit Pierre, Jacques et Jean, et les conduisit seuls, à l'écart, sur une haute montagne; et Il fut transfiguré devant eux. |
| 2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם | 2 l. et l'esprit l'a souvent jeté dans le feu et dans l'eau, pour le faire périr. Mais, si Vous pouvez quelque chose, secourez-nous, ayez pitié de nous. |
| 3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם | 3 Elie et Moïse leur apparurent, et ils s'entretenaient avec Jésus. |
| 4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע | 4 Et Pierre, prenant la parole, dit à Jésus: Maître, il est bon pour nous d'être ici; faisons trois tentes, une pour Vous, une pour Moïse, et une pour Elie. |
| 5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת | 5 Car il ne savait pas ce qu'il disait, l'effroi les ayant saisis. |
| 6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים | 6 Il se forma une nuée, qui les couvrit; et une voix sortit de la nuée, disant: Celui-ci est Mon Fils bien-aimé; écoutez-Le. |
| 7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו | 7 Et aussitôt, regardant tout autour, ils ne virent plus personne, si ce n'est Jésus seul avec eux. |
| 8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם | 8 Et comme ils descendaient de la montagne, Il leur ordonna de ne raconter à personne ce qu'ils avaient vu, jusqu'à ce que le Fils de l'homme fût ressuscité d'entre les morts. |
| 9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים | 9 Et ils tinrent cette parole secrète en eux-mêmes, se demandant entre eux ce que signifiait: Jusqu'à ce qu'Il fût ressuscité d'entre les morts. |
| 10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים | 10 Et ils L'interrogeaient, en disant: Pourquoi donc les pharisiens et les scribes disent-ils qu'il faut qu'Elie vienne d'abord? |
| 11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה | 11 Il leur répondit: Elie, lorsqu'il viendra d'abord, rétablira toutes choses, et comme il est écrit du Fils de l'homme, Il souffrira beaucoup et sera méprisé. |
| 12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס | 12 Mais Je vous dis qu'Elie est déjà venu (et ils lui ont fait tout ce qu'ils ont voulu), selon qu'il a été écrit de lui. |
| 13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו | 13 Lorsqu'Il fut venu vers Ses disciples, Il vit une grande foule autour d'eux, et des scribes qui discutaient avec eux. |
| 14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם | 14 Et aussitôt tout le peuple, voyant Jésus, fut saisi d'étonnement et de frayeur; et étant accourus, ils Le saluaient. |
| 15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום | 15 Il leur demanda: Pourquoi discutez-vous ensemble? |
| 16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם | 16 Et un homme de la foule, prenant la parole, dit: Maître, je Vous ai amené mon fils, qui est possédé d'un esprit muet; |
| 17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו | 17 et en quelque lieu qu'il le saisisse, il le jette à terre, et l'enfant écume, grince des dents et se dessèche. J'ai dit à Vos disciples de le chasser, mais ils ne l'ont pu. |
| 18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו | 18 Jésus leur répondit: O génération incrédule, jusques à quand serai-Je avec vous? jusques à quand vous souffrirai-Je? Amenez-le-Moi. |
| 19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני | 19 Ils l'amenèrent; et aussitôt qu'il eut vu Jésus, l'esprit l'agita avec violence, et, jeté à terre, il se roulait en écumant. |
| 20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו | 20 Jésus demanda au père de l'enfant: Combien y a-t-il de temps que cela lui arrive? Il répondit: Depuis son enfance; |
| 21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו | |
| 22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו | 22 Jêsus lui dit: Si tu peux croire, tout est possible à celui qui croit. |
| 23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין | 23 Et aussitôt le père de l'enfant s'écria, disant avec larmes: Je crois, Seigneur; aidez mon incrédulité. |
| 24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי | 24 Et Jésus, voyant accourir la foule, menaça l'esprit impur, et lui dit: Esprit sourd et muet, Je te l'ordonne, sors de cet enfant, et ne rentre plus en lui. |
| 25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד | 25 Alors l'esprit, poussant des cris et l'agitant avec violence, sortit, et l'enfant devint comme mort, de sorte que beaucoup disaient: Il est mort. |
| 26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע | 26 Mais Jésus, l'ayant pris par la main, le souleva, et il se leva. |
| 27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם | 27 Lorsque Jésus fut entré dans la maison, Ses disciples Lui demandaient en secret: Pourquoi n'avons-nous pas pu le chasser? |
| 28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו | 28 Il leur répondit: Cette sorte de démon ne peut se chasser que par la prière et par le jeûne. |
| 29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום | 29 Etant sorti de là, ils traversèrent la Galilée, et Il voulait que personne ne le sût. |
| 30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש | 30 Cependant Il instruisait Ses disciples, et leur disait: Le Fils de l'homme sera livré entre les mains des hommes, et ils Le feront mourir, et le troisième jour après Sa mort Il ressuscitera. |
| 31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי | 31 Mais ils ne comprenaient pas cette parole, et ils craignaient de L'interroger. |
| 32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו | 32 Ils vinrent à Capharnaüm; et lorsqu'ils furent dans la maison, Il leur demanda: Sur quoi discutiez-vous en chemin? |
| 33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך | 33 Mais ils se taisaient; car, en chemin, ils avaient discuté ensemble, pour savoir lequel d'entre eux était le plus grand. |
| 34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם | 34 Et S'étant assis, Il appela les douze et leur dit: Si quelqu'un veut être le premier, il sera le dernier de tous et le serviteur de tous. |
| 35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם | 35 Puis, prenant un enfant, Il le plaça au milieu d'eux; et après l'avoir embrassé, Il leur dit: |
| 36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם | 36 Quiconque reçoit en Mon nom un enfant comme celui-ci, Me reçoit; et quiconque Me reçoit, reçoit non pas Moi mais Celui qui M'a envoyé. |
| 37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני | 37 Alors Jean, prenant la parole, Lui dit: Maître, nous avons vu un homme qui chasse les démons en Votre nom, et il ne nous suit pas; et nous en l'avons empêché. |
| 38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו | 38 Mais Jésus dit: Ne l'en empêchez pas; car il n'y a personne qui, après avoir fait un miracle en Mon nom, puisse aussitôt après parler mal de Moi. |
| 39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה | 39 Qui n'est pas contre vous, est pour vous. |
| 40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו | 40 Et quiconque vous donnera un verre d'eau en Mon nom, parce que vous appartenez au Christ, en vérité, Je vous le dis, il ne perdra point sa récompense. |
| 41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו | 41 Mais si quelqu'un scandalisait un de ces petits qui croient en Moi, il vaudrait mieux pour lui qu'on lui mît autour du cou une de ces meules que les ânes tournent, et qu'on le jeta dans la mer. |
| 42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים | 42 Et si ta main te scandalise, coupe-la; il vaut mieux pour toi entrer manchot dans la vie, que d'aller, ayant deux mains, dans la géhenne, dans le feu inextinguible, |
| 43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה | 43 là où leur ver ne meurt pas, et où le feu ne s'éteint pas. |
| 44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה | 44 Et si ton pied te scandalise, coupe-le; il vaut mieux pour toi entrer boiteux dans la vie éternelle, que d'être jeté, ayant deux pieds, dans la géhenne du feu inextinguible, |
| 45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה | 45 là où leur ver ne meurt pas, et où le feu ne s'éteint pas. |
| 46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה | 46 Et si ton oeil te scandalise, arrache-le; il vaut mieux pour toi entrer borgne dans le royaume de Dieu, que d'être jeté, ayant deux yeux, dans la géhenne de feu, |
| 47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם | 47 là où leur ver ne meurt pas, et où le feu ne s'éteint pas. |
| 48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה | 48 Car tous seront salés par le feu, comme toute victime est salée par le sel. |
| 49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח | 49 Le sel est bon; mais si le sel devient fade, avec quoi l'assaisonnerez-vous? Ayez du sel en vous, et ayez la paix entre vous. |
| 50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם | |
