| 1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים | 1 Passaram à outra margem do lago, ao território dos gerasenos. |
| 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו | 2 Assim que saíram da barca, um homem possesso do espírito imundo saiu do cemitério |
| 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו | 3 onde tinha seu refúgio e veio-lhe ao encontro. Não podiam atá-lo nem com cadeia, mesmo nos sepulcros, |
| 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו | 4 pois tinha sido ligado muitas vezes com grilhões e cadeias, mas os despedaçara e ninguém o podia subjugar. |
| 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים | 5 Sempre, dia e noite, andava pelos sepulcros e nos montes, gritando e ferindo-se com pedras. |
| 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו | 6 Vendo Jesus de longe, correu e prostrou-se diante dele, gritando em alta voz: |
| 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני | 7 “Que queres de mim, Jesus, Filho do Deus Altíssimo? Conjuro-te por Deus, que não me atormentes”. |
| 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה | 8 É que Jesus lhe dizia: “Espírito imundo, sai deste homem!”. |
| 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו | 9 Perguntou-lhe Jesus: “Qual é o teu nome?”. Respondeu-lhe: “Legião é o meu nome, porque somos muitos”. |
| 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ | 10 E pediam-lhe com instância que não os lançasse fora daquela região. |
| 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים | 11 Ora, uma grande manada de porcos andava pastando ali junto do monte. |
| 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם | 12 E os espíritos suplicavam-lhe: “Manda-nos para os porcos, para entrarmos neles”. |
| 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים | 13 Jesus lhos permitiu. Então, os espíritos imundos, tendo saído, entraram nos porcos; e a manada, de uns dois mil, precipitou-se no mar, afogando-se. |
| 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה | 14 Fugiram os pastores e narraram o fato na cidade e pelos arredores. Então, saíram a ver o que tinha acontecido. |
| 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו | 15 Aproximaram-se de Jesus e viram o possesso assentado, coberto com seu manto e calmo, ele que tinha sido possuído pela Legião. E o pânico apoderou-se deles. |
| 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים | 16 As testemunhas do fato contaram-lhes como havia acontecido isso ao endemoninhado, e o caso dos porcos. |
| 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם | 17 Começaram então a rogar-lhe que se retirasse da sua região. |
| 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו | 18 Quando ele subia para a barca, veio o que tinha sido possesso e pediu-lhe permissão de acompanhá-lo. |
| 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך | 19 Jesus não o admitiu, mas disse-lhe: “Vai para casa, para junto dos teus e anuncia-lhes tudo o que o Senhor fez por ti, e como se compadeceu de ti”. |
| 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם | 20 Foi-se ele e começou a publicar, na Decápole, tudo o que Jesus lhe havia feito. E todos se admiravam. ( Mt 9,18-26 = Lc 8,40-56 ) |
| 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים | 21 Tendo Jesus navegado outra vez para a margem oposta, de novo afluiu a ele uma grande multidão. Ele se achava à beira do mar, quando |
| 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו | 22 um dos chefes da sinagoga, chamado Jairo, se apresentou e, à sua vista, lançou-se a seus pés, |
| 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה | 23 rogando-lhe com insistência: “Minha filhinha está nas últimas. Vem, impõe-lhe as mãos para que se salve e viva”. |
| 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו | 24 Jesus foi com ele e grande multidão o seguia, comprimindo-o. |
| 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה | 25 Ora, havia ali uma mulher que já por doze anos padecia de um fluxo de sangue. |
| 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד | 26 Sofrera muito nas mãos de vários médicos, gastando tudo o que possuía, sem achar nenhum alívio; pelo contrário, piorava cada vez mais. |
| 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו | 27 Tendo ela ouvido falar de Jesus, veio por detrás, entre a multidão, e tocou-lhe no manto. |
| 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע | 28 Dizia ela consigo: “Se tocar, ainda que seja na orla do seu manto, estarei curada”. |
| 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה | 29 Ora, no mesmo instante se lhe estancou a fonte de sangue, e ela teve a sensação de estar curada. |
| 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי | 30 Jesus percebeu imediatamente que saíra dele uma força e, voltando-se para o povo, perguntou: “Quem tocou minhas vestes?”. |
| 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי | 31 Responderam-lhe os seus discípulos: “Vês que a multidão te comprime e perguntas: Quem me tocou?”. |
| 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת | 32 E ele olhava em derredor para ver quem o fizera. |
| 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה | 33 Ora, a mulher, atemorizada e trêmula, sabendo o que nela se tinha passado, veio lançar-se a seus pés e contou-lhe toda a verdade. |
| 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך | 34 Mas ele lhe disse: “Filha, a tua fé te salvou. Vai em paz e sê curada do teu mal”. |
| 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה | 35 Enquanto ainda falava, chegou alguém da casa do chefe da sinagoga, anunciando: “Tua filha morreu. Para que ainda incomodas o Mestre?”. |
| 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה | 36 Ouvindo Jesus a notícia que era transmitida, dirigiu-se ao chefe da sinagoga: “Não temas; crê somente”. |
| 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב | 37 E não permitiu que ninguém o acompanhasse, senão Pedro, Tiago e João, irmão de Tiago. |
| 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה | 38 Ao chegar à casa do chefe da sinagoga, viu o alvoroço e os que estavam chorando e fazendo grandes lamentações. |
| 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא | 39 Ele entrou e disse-lhes: “Por que todo esse barulho e esses choros? A menina não morreu. Ela está dormindo”. |
| 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה | 40 Mas riam-se dele. Contudo, tendo mandado sair todos, tomou o pai e a mãe da menina e os que levava consigo, e entrou onde a menina estava deitada. |
| 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא | 41 Segurou a mão da menina e disse-lhe: “Talita cumi”, que quer dizer: “Menina, ordeno-te, levanta-te!”. |
| 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה | 42 E imediatamente a menina se levantou e se pôs a caminhar (pois contava doze anos). Eles ficaram assombrados. |
| 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול | 43 Ordenou-lhes severamente que ninguém o soubesse e mandou que lhe dessem de comer. (= Mt 13,53-58 = Lc 4,16-30 ) |
