| 1 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם | 1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְצַוֹּת אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְבַשֵּר בְּעָרֵיהֶם |
| 2 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו | 2 וְיוֹחָנָן שָׁמַע בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת־מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו |
| 3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר | 3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר |
| 4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם | 4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וּרְאִיתֶם |
| 5 עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם | 5 עִוְרִים רֹאִים וּפִסְּחִים מִתְהַלְּכִים מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שֹׁמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרֵי יְשׁוּעָה הֵם |
| 6 ואשרי אשר לא יכשל בי | 6 וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי |
| 7 המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח | 7 הֵמָּה הָלְכוּ לָהֶם וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ בָּרוּחַ |
| 8 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה | 8 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים הִנֵּה הַלֹּבְשִׁים עֲדָנִים בְּבָתֵּי הַמְּלָכִים הֵמָּה |
| 9 ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא | 9 וְאִם־לֹא מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם־אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא |
| 10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך | 10 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה־דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ |
| 11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו | 11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה אִישׁ גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ |
| 12 ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה | 12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְּחָזְקָה וְהַחֲזָקִים יַחֲזִיקוּ בָהּ |
| 13 כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו | 13 כִּי כָל־הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עֲדֵי יוֹחָנָן נִבָּאוּ |
| 14 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא | 14 וְאִם־תִּרְצוּ לְקַבֵּל הִנֵּה הוּא אֵלִיָּה הֶעָתִיד לָבוֹא |
| 15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע | 15 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע |
| 16 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר | 16 וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹמֶה הוּא לַיְלָדִים הַיּשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם לֵאמֹר |
| 17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם | 17 חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא סְפַדְתֶּם |
| 18 כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו | 18 כִּי־בָא־יוֹחָנָן לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ שֵׁד בּוֹ |
| 19 ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה | 19 וַיָּבֹא בֶן־הָאָדָם וְהוּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב מוֹכְסִים וְחַטָּאִים וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה מֵאֵת בָּנֶיהָ |
| 20 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו | 20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים אֲשֶׁר־רֹב גְּבוּרוֹתָיו נַעֲשׂוּ בְתוֹכָן וְלֹא שָׁבוּ |
| 21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר | 21 אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי לָךְ בֵּית־צַיְדָה כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְקִרְבְּכֶן לוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשֹוּ הֲלֹא־כְבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר |
| 22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם | 22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְצוֹר וְצִידוֹן יוֹתֵר מִכֶּם |
| 23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה | 23 וְאַתְּ כְּפַר־נַחוּם הַמְרוֹמָמָה עַד־הַשָּׁמַיִם עַד־שְׁאוֹל תּוּרָדִי כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ בְתוֹכֵךְ לוּ בִסְדוֹם נַעֲשֹוּ כִּי עַתָּה עָמְדָה עַל־תִּלָּהּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה |
| 24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך | 24 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְאַדְמַת סְדוֹם מִמֵּךְ |
| 25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים | 25 בָּעֵת הַהִיא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אוֹדְךָ אָבִי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת־אֵלֶּה מִן־הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לָעוֹלָלִים |
| 26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך | 26 הֵן אָבִי כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְפָנֶיךָ |
| 27 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו | 27 הַכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹתוֹ לוֹ |
| 28 לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם | 28 בֹּאוּ אֵלַי כָּל־הָעֲמֵלִים וְהַטְּעוּנִים וַאֲנִי אָנִיחַ לָכֶם |
| 29 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם | 29 קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת־עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי כִּי־עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ אָנֹכִי וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם |
| 30 כי עלי נעים הוא וקל משאי | 30 כִּי עֻלִּי נָעִים הוּא וְקַל מַשָּׂאִי |
| 31 הָאֱלֹהִים אֲבִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא יֹדֵעַ כִּי לֹא אֲשַׁקֵּר |
| 32 בְּדַמֶּשֶׂק שָׁמַר הַנִּצָּב שֶׁל־הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס אֶת־עִיר הַדַּמַּשְׂקִיִּים וַיְבַקֵּשׁ לְתָפְשֵׂנִי |
| 33 וּבְעַד הַחַלּוֹן הוֹרִידוּ אֹתִי בְּסַל מֵעַל הַחוֹמָה וַאִמָּלֵט מִיָּדָיו |
