| 1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו | 1 Poi l’angelo che parlava in me mi destò di nuovo come un uomo che si desta dal sonno. |
| 2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה | 2 Mi disse: “Che cosa vedi?”. Io risposi: “Vedo: ecco un candelabro tutto d’oro con la sua coppa in cima e su di essa sette lampade: sette beccucci ciascuna hanno le lampade che sono sul suo orlo: |
| 3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה | 3 Accanto a essa ci sono due olivi uno a destra della coppa e uno alla sua sinistra”. |
| 4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני | 4 Allora rivolsi la parola e all’angelo che parlava in me dissi: “Che cosa sono queste cose, signore?”. |
| 5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני | 5 L’angelo che parlava in me in risposta mi disse: “Non sai dunque che cosa sono queste cose?”. Io dissi: “No, signore”. |
| 6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות | 6 In risposta disse: “Questa è la parola di Jahvè a Zorobabel: Non con la potenza né con la forza ma con il mio spirito! dice Jahvè degli eserciti. |
| 7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה | 7 Chi sei tu, gran monte? Davanti a Zorobabel diventa pianura! Egli estrarrà la pietra di testata: gli si farà un vociare di: Salve! Salve!”. |
| 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 8 Fu rivolta a me la parola di Jahvè: |
| 9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם | 9 “Le mani di Zorobabel hanno posto le fondamenta di questa casa e le sue mani la compiranno: saprete che Jahvè degli eserciti mi ha inviato a voi. |
| 10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ | 10 Poiché chi disprezzò il giorno degli umili inizi? Quelli gioiranno e vedranno il piombino in mano a Zorobabel. Sette sono gli occhi di Jahvè; essi vanno perlustrando tutta la terra”, |
| 11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה | 11 Poi presi a parlare e gli dissi: “Che cosa sono quei due olivi, a destra del candelabro e alla sua sinistra?”. |
| 12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב | 12 Ripresi a parlare per la seconda volta e gli dissi: “Che cosa sono i due ramoscelli d’olivo che per mezzo di due canaletti d’oro fanno scorrere fuori l’olio?”. |
| 13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני | 13 Egli mi disse: “Non sai che cosa siano queste cose?”. Io dissi: “No, signore”, |
| 14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ | 14 Disse: “Questi sono i due figli dell’olio, che stanno presso il signore di tutta la terra”». |
