| 1 הוי מראה ונגאלה העיר היונה | 1 הֹוי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיֹּונָה |
| 2 לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה | 2 לֹא שָׁמְעָה בְּקֹול לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוָה לֹא בָטָחָה אֶל־אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה |
| 3 שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר | 3 שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיֹות שֹׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר |
| 4 נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה | 4 נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדֹות כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ־קֹדֶשׁ חָמְסוּ תֹּורָה |
| 5 יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת | 5 יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטֹו יִתֵּן לָאֹור לֹא נֶעְדָּר וְלֹא־יֹודֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת |
| 6 הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב | 6 הִכְרַתִּי גֹויִם נָשַׁמּוּ פִּנֹּותָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצֹותָם מִבְּלִי עֹובֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי־אִישׁ מֵאֵין יֹושֵׁב |
| 7 אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם | 7 אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אֹותִי תִּקְחִי מוּסָר וְלֹא־יִכָּרֵת מְעֹונָהּ כֹּל אֲשֶׁר־פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילֹותָם |
| 8 לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ | 8 לָכֵן חַכּוּ־לִי נְאֻם־יְהוָה לְיֹום קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גֹּויִם לְקָבְצִי מַמְלָכֹות לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרֹון אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ |
| 9 כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד | 9 כִּי־אָז אֶהְפֹּךְ אֶל־עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדֹו שְׁכֶם אֶחָד |
| 10 מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי | 10 מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי־כוּשׁ עֲתָרַי בַּת־פּוּצַי יֹובִלוּן מִנְחָתִי |
| 11 ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי | 11 בַּיֹּום הַהוּא לֹא תֵבֹושִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי־אָז ׀ אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא־תֹוסִפִי לְגָבְהָה עֹוד בְּהַר קָדְשִׁי |
| 12 והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה | 12 וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם יְהוָה |
| 13 שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד | 13 שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא־יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא־יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא־יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשֹׁון תַּרְמִית כִּי־הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד׃ ס |
| 14 רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם | 14 רָנִּי בַּת־צִיֹּון הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל־לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם |
| 15 הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד | 15 הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ׀ יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא־תִירְאִי רָע עֹוד |
| 16 ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך | 16 בַּיֹּום הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל־תִּירָאִי צִיֹּון אַל־יִרְפּוּ יָדָיִךְ |
| 17 יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה | 17 יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּך גִּבֹּור יֹושִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתֹו יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה |
| 18 נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה | 18 נוּגֵי מִמֹּועֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה |
| 19 הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם | 19 הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת־כָּל־מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהֹושַׁעְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכָל־הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם |
| 20 בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה | 20 בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְהוָה |
