| 1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא | 1 Oráculo que vio el profeta Habacuc. |
| 2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע | 2 ¿Hasta cuándo, Señor, | pediré auxilio sin que me oigas, | te gritaré: ¡Violencia!, | sin que me salves? |
| 3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא | 3 ¿Por qué me haces ver crímenes | y contemplar opresiones? | ¿Por qué pones ante mí | destrucción y violencia, | y surgen disputas | y se alzan contiendas? |
| 4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל | 4 Por ello, la ley se debilita | y el derecho jamás prevalece, | el malvado acorrala al justo | y así sale el derecho pervertido. |
| 5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר | 5 Mirad, contemplad atentos a las naciones, | llenaos de espanto, | pues en vuestros días se hará tal obra | que no la creeríais si os la contasen. |
| 6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו | 6 Movilizo a los caldeos, | pueblo duro e impetuoso, | que ensancha la tierra con su venida, | se apodera de gentes que no son suyas. |
| 7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא | 7 Temible y terrible, | él es la fuente de su derecho y su decisión. |
| 8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול | 8 Sus caballos, más veloces que panteras, | más feroces que lobos nocturnos. | Sus jinetes cargan, de lejos cabalgan, | vuelan como águila lanzada sobre su presa. |
| 9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי | 9 Todo en ellos es violencia, | sus rostros miran hacia Oriente, | reúnen como arena a los prisioneros. |
| 10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה | 10 Se ríe de los reyes | y se burla de los príncipes. | Se mofa de todas las fortalezas, | construye rampas y las conquista. |
| 11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו | 11 Entonces se renueva su ardor, | sigue y se instala. | Para él, su fuerza es su dios. |
| 12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו | 12 Señor, ¿no eres, desde siempre, mi Dios? | ¡Oh, Santo, que no muramos! | Señor, lo pusiste para sentenciar; | ¡oh, Roca!, lo estableciste para juzgar. |
| 13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו | 13 Tus ojos, puros para contemplar el mal, | no soportan ver la opresión. | ¿Por qué, pues, ves a los traidores y callas, | cuando el malvado se traga al justo? |
| 14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו | 14 Tratas a los hombres como a peces del mar, | como a reptiles sin dueño. |
| 15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל | 15 Los atrapa a todos con su anzuelo, | los arrastra con su red; | los amontona en su barca | contento y alegre. |
| 16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה | 16 Por eso ofrecen sacrificios a su red | e incienso a su barca, | pues en ellos tienen su sustento, | su ración y comida abundante. | |
| 17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול | 17 ¿Seguirá vaciando su red, | asesinando pueblos sin compasión? |
