| 1 ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל | 1 And he said to me, "Son of man, eat what is offered to you; eat this scroll, and go, speak to the house of Israel." |
| 2 ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת | 2 So I opened my mouth, and he gave me the scroll to eat. |
| 3 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק | 3 And he said to me, "Son of man, eat this scroll that I give you and fill your stomach with it." Then I ate it; and it was in my mouth as sweet as honey. |
| 4 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם | 4 And he said to me, "Son of man, go, get you to the house of Israel, and speak with my words to them. |
| 5 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל | 5 For you are not sent to a people of foreign speech and a hard language, but to the house of Israel-- |
| 6 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך | 6 not to many peoples of foreign speech and a hard language, whose words you cannot understand. Surely, if I sent you to such, they would listen to you. |
| 7 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה | 7 But the house of Israel will not listen to you; for they are not willing to listen to me; because all the house of Israel are of a hard forehead and of a stubborn heart. |
| 8 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם | 8 Behold, I have made your face hard against their faces, and your forehead hard against their foreheads. |
| 9 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה | 9 Like adamant harder than flint have I made your forehead; fear them not, nor be dismayed at their looks, for they are a rebellious house." |
| 10 ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע | 10 Moreover he said to me, "Son of man, all my words that I shall speak to you receive in your heart, and hear with your ears. |
| 11 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו | 11 And go, get you to the exiles, to your people, and say to them, 'Thus says the Lord GOD'; whether they hear or refuse to hear." |
| 12 ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו | 12 Then the Spirit lifted me up, and as the glory of the LORD arose from its place, I heard behind me the sound of a great earthquake; |
| 13 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול | 13 it was the sound of the wings of the living creatures as they touched one another, and the sound of the wheels beside them, that sounded like a great earthquake. |
| 14 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה | 14 The Spirit lifted me up and took me away, and I went in bitterness in the heat of my spirit, the hand of the LORD being strong upon me; |
| 15 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם | 15 and I came to the exiles at Tel-abib, who dwelt by the river Chebar. And I sat there overwhelmed among them seven days. |
| 16 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 16 And at the end of seven days, the word of the LORD came to me: |
| 17 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני | 17 "Son of man, I have made you a watchman for the house of Israel; whenever you hear a word from my mouth, you shall give them warning from me. |
| 18 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש | 18 If I say to the wicked, 'You shall surely die,' and you give him no warning, nor speak to warn the wicked from his wicked way, in order to save his life, that wicked man shall die in his iniquity; but his blood I will require at your hand. |
| 19 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת | 19 But if you warn the wicked, and he does not turn from his wickedness, or from his wicked way, he shall die in his iniquity; but you will have saved your life. |
| 20 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש | 20 Again, if a righteous man turns from his righteousness and commits iniquity, and I lay a stumbling block before him, he shall die; because you have not warned him, he shall die for his sin, and his righteous deeds which he has done shall not be remembered; but his blood I will require at your hand. |
| 21 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת | 21 Nevertheless if you warn the righteous man not to sin, and he does not sin, he shall surely live, because he took warning; and you will have saved your life." |
| 22 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך | 22 And the hand of the LORD was there upon me; and he said to me, "Arise, go forth into the plain, and there I will speak with you." |
| 23 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני | 23 So I arose and went forth into the plain; and, lo, the glory of the LORD stood there, like the glory which I had seen by the river Chebar; and I fell on my face. |
| 24 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך | 24 But the Spirit entered into me, and set me upon my feet; and he spoke with me and said to me, "Go, shut yourself within your house. |
| 25 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם | 25 And you, O son of man, behold, cords will be placed upon you, and you shall be bound with them, so that you cannot go out among the people; |
| 26 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה | 26 and I will make your tongue cleave to the roof of your mouth, so that you shall be dumb and unable to reprove them; for they are a rebellious house. |
| 27 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה | 27 But when I speak with you, I will open your mouth, and you shall say to them, 'Thus says the Lord GOD'; he that will hear, let him hear; and he that will refuse to hear, let him refuse; for they are a rebellious house. |
