| 1 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר | 1 ܘܒܫܢܬ ܚܕܥܣܪ̈ܐ ܒܚܕ ܒܝܪܚܐ ܗܘܐ ܥܠܝ ܦܬܓܡܗ ܕܡܪܝܐ ܠܡܐܡܪ |
| 2 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה | 2 ܒܪ ܐܢܫܐ ܥܠ ܕܐܡܪܬ ܨܘܪ ܥܠ ܐܘܪܫܠܡ ܐܚܢ ܐܬܬܒܪܘ ܬܪ̈ܥܐ ܕܥܡ̈ܡܐ ܘܦܢܘ ܠܘܬܝ ܘܚܪܒܬ ܘܨܕܬ |
| 3 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו | 3 ܡܛܠ ܗܢܐ ܗܟܢܐ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܗܐ ܐܢܐ ܥܠܝܟܝ ܨܘܪ ܘܐܣܩ ܥܠܝܟܝ ܥܡ̈ܡܐ ܣ̈ܓܝܐܐ ܐܝܟ ܕܣ̇ܠܩ ܝܡܐ ܒ̈ܓܠܠܘܗܝ |
| 4 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע | 4 ܘܢܚܒܠܘܢ ܫܘܪ̈ܝܗ̇ ܕܨܘܪ ܘܢܣܚܦܘܢ ܡ̈ܓܕܠܝܗ̇ ܘܢܥܩܪܘܢ ܥܦܪܗ̇ ܡܢܗ̇ ܘܐܥܒܕܝܗ̇ ܐܝܟ ܟܐܦܐ ܫܥܝܥܬܐ |
| 5 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים | 5 ܘܒܝܬ ܡܫܛܚ̈ܐ ܬܗܘܐ ܠܡܨ̈ܝܕܬܐ ܒܓܘ ܝܡܐ ܡܛܠ ܕܐܢܐ ܡ̇ܠܠܬ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܘܬܗܘܐ ܒܙܬܐ ܠܥܡ̈ܡܐ |
| 6 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה | 6 ܘܒܢ̈ܬܗ̇ ܕܒܕܒܪܐ ܒܚܪܒܐ ܢܬܩ̈ܛܠܢ ܘܢܕ̈ܥܢ ܕܐܢܐ ܐܢܐ ܡܪܝܐ |
| 7 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב | 7 ܡܛܠ ܕܗܟܢܐ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܗܐ ܐܢܐ ܡܝܬܐ ܐܢܐ ܥܠ ܨܘܪ ܠܢܒܘܟܕܢܨܪ ܡܠܟܐ ܕܒܒܠ ܡܢ ܓܪܒܝܐ ܡܠܟ ܡ̈ܠܟܐ ܒܪ̈ܟܫܐ ܘܒܡܪ̈ܟܒܬܐ ܘܒܦܪ̈ܫܐ ܘܒܟܢܘܫܝܐ ܘܒܥܡܐ ܣܓܝܐܐ |
| 8 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה | 8 ܒܢ̈ܬܟܝ ܕܒܚܩܠܐ ܒܚܪܒܐ ܢܩܛܠ ܘܢܩܝܡ ܥܠܝܟܝ ܕܘ̈ܩܐ ܘܢܟܡܢ ܥܠܝܟܝ ܟܡܐ̈ܢܐ ܘܢܩܝܡ ܥܠܝܟܝ ܣܟܪ̈ܐ |
| 9 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו | 9 ܘܫܢܢ̈ܐ ܕܢܝ̈ܙܟܘܗܝ ܢܬܠ ܒܫܘܪ̈ܝܟܝ ܘܡܓܕܠܝ̈ܟܝ ܢܥܩܪܘܢ ܒܣܝ̈ܦܝܗܘܢ |
| 10 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה | 10 ܡܢ ܗܠܟܬܐ ܕܪ̈ܟܫܗ ܢܟܣܟܝ ܚܠܐ ܘܡܢ ܩܠܐ ܕܦܪ̈ܫܘܗܝ ܘܕܓܝ̈ܓܠܐ ܕܡܪ̈ܟܒܬܗ ܢܙܘܥܘܢ ܫܘܪ̈ܝܟܝ ܘܡܐ ܕܥܐ̇ܠ ܒܬܪ̈ܥܝܟܝ ܐܝܟ ܗ̇ܘ ܕܥܐ̇ܠ ܠܡܕܝܢܬܐ ܡܬܪܥܬܐ |
| 11 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד | 11 ܘܒܦܪ̈ܣܬܐ ܕܪ̈ܟܫܗ ܢܕܘܫ ܟܠܗܘܢ ܫ̈ܘܩܝܟܝ ܘܢܩܛܠ ܥܡܟܝ ܒܚܪܒܐ ܘܥ̈ܠܘܬܐ ܕܥܘܫܢܟܝ ܒܐܪܥܐ ܢܣܚܘܦ |
| 12 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו | 12 ܘܢܒܙܘܢ ܢܟ̈ܣܝܟܝ ܘܢܫܒܘܢ ܩܢܝܢܟܝ ܘܢܣܚܦܘܢ ܫܘܪ̈ܝܟܝ ܘܢܥܩܪܘܢ ܒ̈ܬܐ ܕܪܓܬܟܝ ܘܟܐ̈ܦܝܟܝ ܘܩܝܣ̈ܝܟܝ ܘܥܘܬܪܟܝ ܢܫܕܘܢ ܒܝܡܐ |
| 13 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד | 13 ܘܐܒܛܠ ܣܘܓܐܐ ܕܙܡܪܟܝ ܘܬܘܒ ܠܐ ܢܫܬܡܥ ܩܠܐ ܕܟܢܪܟܝ |
| 14 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה | 14 ܘܐܥܒܕܟܝ ܟܐܦܐ ܫܥܝܥܬܐ ܘܡܫ̈ܛܚܐ ܕܡܨ̈ܝܕܬܐ ܘܬܘܒ ܠܐ ܬܬܒܢܝܢ ܡܛܠ ܕܐܢܐ ܡܠܠ̇ܬ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ |
| 15 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים | 15 ܗܟܢܐ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܠܨܘܪ ܡܢ ܩܠܐ ܕܡܦܘܠܬܟܝ ܘܡܢ ܫܘܢܩܐ ܕܩ̈ܛܝܠܝܟܝ ܘܩ̈ܛܠܐ ܕܡܬܩܛܠܝܢ ܒܓܘܟܝ ܢܙܘ̈ܥܢ ܓܙܪ̈ܬܐ |
| 16 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך | 16 ܘܢܚܬܘܢ ܡܢ ܟܘܪ̈ܣܘܬܗܘܢ ܟܘܠܗܘܢ ܪ̈ܘܪܒܢܐ ܕܝܡܐ ܘܢܫܩܠܘܢ ܡܢܗܘܢ ܐ̈ܣܛܠܝܗܘܢ ܘܢܫܠܚܘܢ ܡܐ̈ܢܐ ܕܨܒܬܗܘܢ ܘܢܠܒܫܘܢ ܙܘܥܬܐ ܘܢܬܒܘܢ ܒܐܪܥܐ ܘܢܬܘܪܘܢ ܘܠܐ ܢܬܬܢܝܚܘܢ ܘܢܬܡܗܘܢ ܥܠܝܟܝ |
| 17 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה | 17 ܘܢܐܠܘܢ ܥܠܝܟܝ ܐ̈ܘܠܝܬܐ ܘܢܐܡܪܘܢ ܠܟܝ ܐܝܟܢܐ ܐܒܕܬܝ ܥܡܘܪܬܐ ܕܝܡ̈ܡܐ ܡܕܝܢܬܐ ܥܫܝܢܬܐ ܕܥܫܝܢܐ ܗܘܬ ܒܝܡܐ ܗܝ ܘܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܘܐܬܬܒܪܘ ܟܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ |
| 18 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך | 18 ܡܟܝܠ ܢܙܘ̈ܥܢ ܓܙܪ̈ܬܐ ܒܝܘܡܐ ܕܡܦܘܠܬܟܝ ܘܢܬܕܠܚ̈ܢ ܓܙܪ̈ܬܐ ܒܝܘܡܐ ܕܡܦܘܠܬܟܝ |
| 19 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים | 19 ܗܟܢܐ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ ܠܨܘܪ ܡܐ ܕܥܒ̇ܕܬܟܝ ܡܕܝܢܬܐ ܚܪܒܬܐ ܐܝܟ ܡܕܝܢ̈ܬܐ ܕܠܐ ܐܬܝܬܒ ܡܣܩ ܐܢܐ ܥܠܝܟܝ ܬܗܘܡܐ ܘܢܟܣܘܢܟܝ ܡ̈ܝܐ ܣ̈ܓܝܐܐ |
| 20 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים | 20 ܘܐܚܬܟܝ ܥܡ ܢܚ̈ܬܝ ܓܘܒܐ ܠܘܬ ܥܡܐ ܕܥܠܡ ܘܐܘܬܒܟܝ ܒܐܪܥܐ ܬܚܬܝܬܐ ܒܚܪ̈ܒܬܐ ܕܡܢ ܥܠܡ ܥܡ ܢܚ̈ܬܝ ܓܘܒܐ ܘܠܐ ܬܬܝܬܒܝܢ ܘܠܐ ܐܥܒܕ ܩܝܡܟܝ ܒܐܪܥܐ ܕܚ̈ܝܐ |
| 21 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה | 21 ܠܐܒܕܢܐ ܐܬܠܟܝ ܘܬܬܒܥܝܢ ܘܠܐ ܬܫܬܟܚܝܢ ܬܘܒ ܠܥܠܡ ܐܡ̇ܪ ܡܪܐ ܡܪ̈ܘܬܐ |
