| 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 La parole du Seigneur me fut adressée en ces termes : |
| 2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל | 2 Fils de (d'un) l'homme, tourne ton visage contre Jérusalem, parle au sanctuaire, et prophétise contre la terre d'Israël. |
| 3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע | 3 Tu diras à la terre d'Israël : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Voici que je viens à toi ; je tirerai mon épée de son fourreau, et je tuerai en toi le juste et l'impie. |
| 4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון | 4 Et parce que je dois exterminer en toi le juste et l'impie, mon épée sortira de son fourreau contre toute chair, depuis le midi jusqu'au septentrion, |
| 5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד | 5 afin que toute chair sache que moi, le Seigneur, j'ai tiré mon épée de son fourreau et qu'elle n'y rentrera plus (j'ai tiré de son fourreau mon irrévocable glaive). |
| 6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם | 6 Et toi, fils de (d'un) l'homme, gémis, les reins brisés (jusqu'au brisement de tes reins), et gémis en leur présence avec amertume. |
| 7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה | 7 Et lorsqu'ils te diront : Pourquoi gémis-tu ? tu diras : A cause de ce que j'entends ; car l'ennemi vient, et tous les cœurs sécheront, toutes les mains seront sans force, tous les esprits seront abattus, et l'eau coulera le long de tous les genoux. Le voici, il (Voici que cela) vient, et cela arrivera (s'accomplira), dit le Seigneur Dieu. |
| 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 8 La parole du Seigneur me fut adressée en ces termes : |
| 9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה | 9 Fils de (d'un) l'homme, prophétise, et dis : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Parle (Dis). L'épée, l'épée est aiguisée, elle est polie. |
| 10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ | 10 C'est pour tuer les (des) victimes qu'elle est aiguisée, c'est pour étinceler qu'elle est polie ; toi qui ébranles le sceptre de mon fils, tu as coupé tous les arbres. |
| 11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג | 11 Je l'ai donnée à polir pour qu'on la tienne à la main ; cette épée est aiguisée, elle est polie, afin qu'elle soit dans la main de celui qui tue. |
| 12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך | 12 Crie et pousse des hurlements, fils de (d'un) l'homme, car elle est tirée contre mon peuple, contre tous les princes (chefs) d'Israël qui fuient ; ils sont livrés à l'épée avec mon peuple. Frappe donc sur ta cuisse, |
| 13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה | 13 car je l'ai approuvée (éprouvé), lors même qu'elle brisera le sceptre, et que celui-ci ne subsistera plus, dit le Seigneur Dieu. |
| 14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם | 14 Toi donc, fils de (d'un) l'homme, prophétise, et frappe tes mains l'une contre l'autre ; et que l'épée soit doublée, et que l'épée meurtrière soit triplée. C'est là l'épée du grand carnage, qui les fait s'épouvanter, |
| 15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח | 15 qui fait sécher les cœurs, et qui multiplie les ruines. A toutes leurs portes je placerai (j'ai été) la terreur de cette épée perçante, polie pour étinceler et affilée pour tuer. |
| 16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות | 16 Aiguise-toi, va à droite ou à gauche, partout où tes désirs t'appellent. |
| 17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי | 17 Moi aussi j'applaudirai en frappant des mains, et j'assouvirai (par toi) ma colère (mon indignation). C'est moi, le Seigneur, qui ai parlé. |
| 18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 18 La parole du Seigneur me fut adressée en ces termes : |
| 19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא | 19 Toi, fils de (d'un) l'homme, trace-toi deux chemins, pour que l'épée du roi de Babylone y passe ; ils sortiront tous deux d'un même pays ; sa main tirera au sort ; il le tirera à l'entrée du chemin de la ville. |
| 20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה | 20 Tu traceras un chemin par où l'épée viendra à Rabbath des enfants d'Ammon, et dans Juda, à Jérusalem, la ville très forte (fortifiée). |
| 21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד | 21 Car le roi de Babylone s'est arrêté dans un carrefour, à la tête de deux chemins, cherchant un présage (augure) ; il a mêlé des flèches, il a interrogé les idoles, il a consulté les entrailles. |
| 22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק | 22 A sa droite, le sort est tombé sur Jérusalem, où il dressera des béliers, commandera le carnage, poussera des cris de guerre, dressera des béliers contre les portes, élèvera des retranchements et bâtira des fort(ification)s. |
| 23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש | 23 A leurs yeux, il paraîtra avoir consulté en vain les oracles, et imité le repos du sabbat ; mais lui, il se souvient de l'iniquité, et il les prendra (Jérusalem). |
| 24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו | 24 C'est pourquoi ainsi parle le Seigneur Dieu : Parce que vous avez rappelé le souvenir de votre iniquité et révélé vos prévarications, et que vos péchés ont paru dans toutes vos pensées ; parce que, dis-je, vous en avez rappelé le souvenir, vous serez pris par sa main. |
| 25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ | 25 Mais toi, profane, chef impie d'Israël, toi dont vient le jour marqué pour la punition de ton iniquité, |
| 26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל | 26 ainsi parle le Seigneur Dieu : Ote(z) la tiare, enlevez (enlève) la couronne ; n'est-ce pas elle qui a élevé l'humble et humilié le grand ? |
| 27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו | 27 J'en ferai voir l'iniquité, l'iniquité, l'iniquité ; [mais cela n'arrivera que lorsque sera venu celui à qui appartient le jugement], et je le lui livrerai. |
| 28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק | 28 Et toi, fils de (d'un) l'homme, prophétise, et dis : Ainsi parle le Seigneur Dieu aux enfants d'Ammon, touchant (et pour) leur opprobre ; tu leur diras : Epée, épée, sors du fourreau pour tuer ; sois polie, pour massacrer et pour briller. |
| 29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ | 29 Pendant qu'on voit pour toi des visions vaines et qu'on te prédit des mensonges, tu tomberas (afin que tu tombes) sur le cou des impies blessés, dont vient le jour marqué (d'avance) pour la punition de leur iniquité. |
| 30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך | 30 Rentre dans ton fourreau, au lieu où tu as été créée ; je te jugerai dans le pays de ta naissance. (!) |
| 31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית | 31 Je répandrai sur toi mon indignation, je soufflerai sur toi avec le feu de ma fureur, et je te livrerai aux mains d'hommes insensés, qui travaillent (ont machiné) pour la mort. |
| 32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי | 32 Tu seras la pâture du feu, ton sang coulera au milieu du pays, et tu seras livré à l'oubli ; car c'est moi, le Seigneur, qui ai parlé. |
