Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו	1 Herr, denk daran, was uns geschehen, blick her und sieh unsre Schmach!
2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים	2 An Ausländer fiel unser Erbe, unsre Häuser kamen an Fremde.
3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות	3 Wir wurden Waisen, Kinder ohne Vater, unsere Mütter wurden Witwen.
4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו	4 Unser Wasser trinken wir für Geld, unser Holz müssen wir bezahlen.
5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו	5 Wir werden getrieben, das Joch auf dem Nacken, wir sind müde, man versagt uns die Ruhe.
6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם	6 Nach Ägypten streckten wir die Hand, nach Assur, um uns mit Brot zu sättigen.
7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו	7 Unsere Väter haben gesündigt; sie sind nicht mehr. Wir müssen ihre Sünden tragen.
8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם	8 Sklaven herrschen über uns, niemand entreißt uns ihren Händen.
9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר	9 Unter Lebensgefahr holen wir unser Brot, bedroht vom Schwert der Wüste.
10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב	10 Unsere Haut glüht wie ein Ofen von den Gluten des Hungers.
11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה	11 Frauen hat man in Zion geschändet, Jungfrauen in den Städten von Juda.
12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו	12 Fürsten wurden von Feindeshand gehängt, den Ältesten nahm man die Ehre.
13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו	13 Junge Männer mussten die Handmühlen schleppen, unter der Holzlast brachen Knaben zusammen.
14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם	14 Die Alten blieben fern vom Tor, die Jungen vom Saitenspiel.
15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו	15 Dahin ist unseres Herzens Freude, in Trauer gewandelt unser Reigen.
16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו	16 Die Krone ist uns vom Haupt gefallen. Weh uns, wir haben gesündigt.
17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו	17 Darum ist krank unser Herz, darum sind trüb unsere Augen
18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו	18 über den Zionsberg, der verwüstet liegt; Füchse laufen dort umher.
19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור	19 Du aber, Herr, bleibst ewig, dein Thron von Geschlecht zu Geschlecht.
20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים	20 Warum willst du uns für immer vergessen, uns verlassen fürs ganze Leben?
21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם	21 Kehre uns, Herr, dir zu, dann können wir uns zu dir bekehren. Erneuere unsere Tage, damit sie werden wie früher.
22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד	22 Oder hast du uns denn ganz verworfen, zürnst du uns über alle Maßen?