| 1 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא | 1 ܦܬܓܡܐ ܕܐܡܪ ܡܪܝܐ ܥܠ ܒܒܠ ܘܥܠ ܐܪܥܐ ܕܟ̈ܠܕܝܐ ܒܐܝܕܗ ܕܐܪܡܝܐ ܢܒܝܐ |
| 2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה | 2 ܚܘܘ ܒܥܡ̈ܡܐ ܘܐܫܡܥܘ ܘܫܩܘܠܘ ܐܬܐ ܐܫܡܥܘ ܘܠܐ ܬܬܟܣܘܢ ܐܡܪܘ ܐܬܬܚܕܬ ܒܒܠ ܢܦܠ ܒܝܠ ܘܐܚܦܪ ܡܪܘܕܟ ܒܗܬܘ ܦܬܟܪ̈ܝܗ̇ ܘܐܬܬܒܪܘ ܓ̈ܠܝܦܝܗ̇ |
| 3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו | 3 ܡܛܠ ܕܣܠܩ ܥܠܝܗ̇ ܥܡܐ ܡܢ ܓܪܒܝܐ ܗ̇ܘ ܢܥܒܕ ܐܪܥܗ̇ ܠܚܘܪܒܐ ܘܠܐ ܢܗܘܐ ܒܗ̇ ܕܝܬܒ ܡܢ ܒܢ̈ܝ ܐܢܫܐ ܘܥܕܡܐ ܠܒܥܝܪܐ ܢܕܘ ܘܐܙܠܘ |
| 4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו | 4 ܒܝ̈ܘܡܬܐ ܗܢܘܢ ܘܒܙܒܢܐ ܗ̇ܘ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܢܐܬܘܢ ܒܢ̈ܝ ܐܝܣܪܝܠ ܗܢܘܢ ܘܒܢ̈ܝ ܝܗܘܕܐ ܐܟܚܕܐ ܡܗܠܟܝܢ ܘܒܟܝܢ ܘܠܡܪܝܐ ܐܠܗܗܘܢ ܒܥܝܢ |
| 5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח | 5 ܥܠ ܐܘܪ̈ܚܬܗ̇ ܕܨܗܝܘܢ ܢܫܐܠܘܢ ܒܐ̈ܦܝܗܘܢ ܬܘ ܢܬܠܘܐ ܠܡܪܝܐ ܩܝܡܐ ܕܠܥܠܡ ܕܠܐ ܡܬܛܥܐ |
| 6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם | 6 ܐܝܟ ܥܢܐ ܐܒܝܕܬܐ ܗܘܐ ܥܡܝ ܪ̈ܥܘܬܗܘܢ ܐܛܥܝܘ ܐܢܘܢ ܘܥܠ ܛܘܪ̈ܐ ܒܕܪܘ ܐܢܘܢ ܡܢ ܛܘܪܐ ܠܪ̈ܡܬܐ ܐܙܠܘ ܘܛܥܘ ܡܪܒܥܗܘܢ |
| 7 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה | 7 ܟܠ ܡ̇ܢ ܕܐܫܟܚ ܐܢܘܢ ܐܟܠ ܐܢܘܢ ܘܒ̈ܥܠܕܒܒܝܗܘܢ ܐܡܪܝܢ ܠܐ ܢܫܒܘܩ ܐܢܘܢ ܥܠ ܕܚܛܘ ܠܡܪܝܐ ܘܠܕܝܪܗ ܙܕܝܩܬܐ ܘܣܒܪܐ ܕܐ̈ܒܗܝܗܘܢ ܡܪܝܐ ܗܘ |
| 8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן | 8 ܥܪܘܩܘ ܡܢ ܓܘ ܒܒܠ ܘܡܢ ܐܪܥܐ ܕܟܠܕ̈ܝܐ ܦܘܩܘ ܘܗܘܘ ܐܝܟ ܬܝܫ̈ܐ ܩܕܡ ܥܢܐ |
| 9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם | 9 ܡܛܠ ܕܗܐ ܡܕܝܠ ܐܢܐ ܘܡܣܩ ܐܢܐ ܥܠ ܒܒܠ ܟܢܫ̈ܐ ܕܥܡ̈ܡܐ ܣ̈ܓܝܐܐ ܡܢ ܐܪܥܐ ܕܓܪܒܝܐ ܘܢܣܬܕܪܘܢ ܥܠܝܗ̇ ܘܡܢ ܬܡܢ ܬܬܚܕ ܓܐܪ̈ܝܗܘܢ ܐܝܟ ܓܒܪܐ ܕܡܨܠܚ ܘܠܐ ܗܦܟ ܣܪܝܩܐܝܬ |
| 10 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה | 10 ܘܬܗܘܐ ܐܪܥܐ ܕܟ̈ܠܕܝܐ ܠܒܙܬܐ ܘܟܠܗܘܢ ܒܙܘ̈ܙܝܗ̇ ܢܣܒܥܘܢ ܐܡܪ ܡܪܝܐ |
| 11 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים | 11 ܡܛܠ ܕܬܚܕܘܢ ܘܡܛܠ ܕܬܕܘܨܘܢ ܪܝܫ ܝܪܬܘܬܝ ܘܬܕܝܨܘܢ ܐܝܟ ܥ̈ܓܠܐ ܕܦܛܡܐ ܘܬܪܩܕܘܢ ܐܝܟ ܕܟܪ̈ܐ ܕܥܢܐ |
| 12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה | 12 ܒܗܬܬ ܐܡܟܘܢ ܛܒ ܘܐܚܦܪܬ ܝܠܕܬܟܘܢ ܗܐ ܚܪܬܐ ܕܥܡ̈ܡܐ ܐܝܟ ܡܕܒܪܐ ܚܪܒܐ ܘܨܕܝܐ |
| 13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה | 13 ܡܢ ܪܘܓܙܗ ܕܡܪܝܐ ܠܐ ܬܬܒ ܘܬܗܘܐ ܨܕܝܐ ܟܠܗ̇ ܘܟܠ ܕܢܥܒܪ ܥܠ ܒܒܠ ܢܬܡܗ ܘܢܫܪܩ ܥܠ ܟܠܗܝܢ ܡܚ̈ܘܬܗ̇ |
| 14 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה | 14 ܐܣܬܕܪܘ ܥܠ ܒܒܠ ܟܠ ܐܝܠܝܢ ܕܝܕܥܝܢ ܠܡܫܕܐ ܒܩܫܬܐ ܫܕܘ ܥܠܝܗ̇ ܠܐ ܬܚܘܣܘܢ ܥܠ ܓܐܪ̈ܐ ܡܛܠ ܕܠܡܪܝܐ ܚܛܬ |
| 15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה | 15 ܝܒܒܘ ܥܠܝܗ̇ ܡܢ ܚܕܪ̈ܝܗ̇ ܝܗܒܬ ܐܝܕܗ̇ ܢܦܠ ܫܬܐ̈ܣܝܗ̇ ܐܣܬܚܦܘ ܫܘܪ̈ܝܗ̇ ܡܛܠ ܕܦܘܪܥܢܗ ܗܘ ܕܡܪܝܐ ܐܬܢܩܡܘ ܒܗ̇ ܐܝܟ ܕܥܒܕܬ ܥܒܕܘ ܒܗ̇ |
| 16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו | 16 ܘܐܘܒܕ ܙܪܘܥܐ ܡܢ ܒܒܠ ܘܐܚܕ ܡܓܠܐ ܒܙܒܢܐ ܕܚܨܕܐ ܡܛܠ ܚܪܒܐ ܕܡܕܘܝܐ ܐܢܫ ܠܥܡܗ ܢܬܦܢܘܢ ܘܓܒܪ ܠܐܪܥܗ ܢܥܪܩܘܢ |
| 17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל | 17 ܢܩܝܐ ܛܥܝܬܐ ܐܝܣܪܝܠ ܐܪ̈ܝܘܬܐ ܐܛܥܝܘ ܐܢܘܢ ܩܕܡܝܐ ܐܟܠܗ ܡܠܟܐ ܕܐܬܘܪ ܘܗܢܐ ܐܚܪܝܐ ܥܫܢ ܡܢܗ ܢܒܘܟܕܢܨܪ ܡܠܟܐ ܕܒܒܠ |
| 18 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור | 18 ܡܛܠ ܗܢܐ ܗܟܢܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܚܝܠܬܢܐ ܐܠܗܐ ܕܐܝܣܪܝܠ ܗܐ ܦܩܕ ܐܢܐ ܥܠ ܡܠܟܐ ܕܒܒܠ ܘܥܠ ܐܪܥܗ ܐܝܟ ܕܦܩܕܬ ܥܠ ܡܠܟܐ ܕܐܬܘܪ |
| 19 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו | 19 ܘܐܗܦܟ ܠܐܝܣܪܝܠ ܠܕܝܪܗܘܢ ܘܢܪܥܘܢ ܒܟܪܡܠܐ ܘܒܡܬܢܝܢ ܘܒܛܘܪܐ ܕܐܦܪܝܡ ܘܒܓܠܥܕ ܘܬܣܒܥ ܢܦܫܗܘܢ |
| 20 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר | 20 ܒܝ̈ܘܡܬܐ ܗܢܘܢ ܘܒܙܒܢܐ ܗ̇ܘ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܚܝܠܬܢܐ ܢܬܒܥܐ ܥܘܠܗ ܕܐܝܣܪܝܠ ܘܠܝܬܘܗܝ ܘܚܛܝܬܗ ܕܝܗܘܕܐ ܘܠܐ ܬܫܬܟܚ ܡܛܠ ܕܐܫܒܘܩ ܠܫܪܟܐ ܕܐܫܬܚܪܘ ܡܢܗܘܢ |
| 21 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך | 21 ܣܩܘ ܥܠ ܐܪܥܐ ܡܡܪܡܪܢܝܬܐ ܣܩܘ ܥܠܝܗ̇ ܘܥܠ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܐܬܬܥܝܪܝ ܚܪܒܐ ܘܚܪܘܒ ܐܢܘܢ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܘܥܒܕܝ ܐܝܟ ܕܦܩܕܬܟܝ |
| 22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול | 22 ܩܠܐ ܕܩܪܐ ܒܐܪܥܐ ܘܬܒܪܐ ܪܒܐ |
| 23 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים | 23 ܐܝܟܢܐ ܐܬܬܒܪܬ ܘܐܫܬܩܠܬ ܬܩܝܦܬܐ ܕܟܠܗ̇ ܐܪܥܐ ܐܝܟܢܐ ܗܘܬ ܠܬܡܗܐ ܒܒܠ ܒܥܡ̈ܡܐ |
| 24 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית | 24 ܐܬܬܩܠܬ ܒܒܠ ܐܦ ܐܬܬܚܕܬ ܘܠܐ ܝܕܥܬ ܕܠܘܩܒܠ ܡܪܝܐ ܩܡܬ |
| 25 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים | 25 ܦܬܚ ܡܪܝܐ ܐܘܨܪܗ ܘܐܦܩ ܡܐ̈ܢܐ ܕܪܘܓܙܗ ܡܛܠ ܕܥܒܕܐ ܗܘ ܠܡܪܝܐ ܐܠܗܐ ܚܝܠܬܢܐ ܒܐܪܥܐ ܕܟ̈ܠܕܝܐ |
| 26 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית | 26 ܬܘ ܥܠܝܗ̇ ܡܢ ܚܕܪ̈ܝܗ̇ ܦܬܚܘ ܬܪ̈ܥܝܗ̇ ܒܨܐܘܗ̇ ܐܝܟ ܥܪܛܠܝܬܐ ܘܚܘܪܒܘܗ̇ ܘܠܐ ܬܫܒܩܘܢ ܠܗ̇ ܚܪܬܐ |
| 27 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם | 27 ܚܘܪܒܘܗ̇ ܘܟܘܠܗܘܢ ܦܐܪ̈ܝܗ̇ ܢܫܬܠܡܘܢ ܠܩܛܠܐ ܘܝ ܥܠܝܗܘܢ ܕܡܛܝ ܝܘܡܗܘܢ ܙܒܢܐ ܕܦܘܩܕܢܗܘܢ |
| 28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו | 28 ܩܠܐ ܕܥܪܩܝܢ ܘܕܡܬܦܠܛܝܢ ܡܢ ܐܪܥܐ ܕܒܒܠ ܠܡܚܘܝܘ ܒܨܗܝܘܢ ܢܩܡܬܗ ܕܡܪܝܐ ܐܠܗܢ ܘܢܩܡܬܐ ܕܗܝܟܠܗ |
| 29 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל | 29 ܐܫܡܥܘ ܥܠ ܒܒܠ ܣ̈ܓܝܐܐ ܟܠ ܕܝܕܥܝܢ ܠܡܫܕܐ ܒܩܫܬܐ ܫܕܘ ܥܠܝܗ̇ ܡܢ ܚܕܪ̈ܝܗ̇ ܘܠܐ ܬܫܒܩܘܢ ܠܗ̇ ܚܪܬܐ ܦܘܪܥܘܗ̇ ܐܝܟ ܐܓܪܗ̇ ܟܠ ܕܥܒܕܬ ܥܒܕܘ ܠܗ̇ ܡܛܠ ܕܥܠ ܡܪܝܐ ܐܡܪܚܬ ܥܠ ܩܕܝܫܐ ܕܐܝܣܪܝܠ |
| 30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה | 30 ܡܛܠ ܗܢܐ ܢܦܠܘܢ ܓܕܘ̈ܕܝܗ̇ ܒܓܘܗ̇ ܘܟܠܗܘܢ ܓܒܪ̈ܝܗ̇ ܩܪ̈ܒܬܢܐ ܢܫܬܬܩܘܢ ܒܝܘܡܐ ܗܘ |
| 31 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך | 31 ܗܐ ܐܢܐ ܥܠܝܟ ܡܪܚܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܐܠܗܐ ܚܝܠܬܢܐ ܡܛܠ ܕܡܛܐ ܝܘܡܟ ܙܒܢܐ ܕܦܘܩܕܢܟ |
| 32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו | 32 ܘܢܣܬܚܦ ܡܪܚܐ ܘܢܦܠ ܘܠܝܬ ܡܢ ܕܡܩܝܡ ܠܗ ܘܐܫܒܘܩ ܢܘܪܐ ܒܩܘܪ̈ܝܗ̇ ܘܬܐܟܘܠ ܟܠܗܘܢ ܚܕܪ̈ܘܗܝ |
| 33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם | 33 ܗܟܢܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܨܒܐܘܬ ܛܠܝܡܝܢ ܒܢ̈ܝ ܐܝܣܪܝܠ ܘܒܢܝ̈ ܝܗܘܕܐ ܐܟܚܕܐ ܘܟܠ ܕܫܒܘ ܐܢܘܢ ܚܡܣܢܘ ܒܗܘܢ ܘܠܐ ܨܒܝܢ ܠܡܫܕܪܘ ܐܢܘܢ |
| 34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל | 34 ܦܪܘܩܗܘܢ ܬܩܝܦ ܗܘ ܡܪܝܐ ܚܝܠܬܢܐ ܫܡܗ ܡܕܢ ܢܕܘܢ ܕܝܢܗܘܢ ܘܢܫܠܐ ܠܐܪܥܐ ܘܢܪܓܙ ܠܟܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ ܕܬܒܝܠ |
| 35 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה | 35 ܚܪܒܐ ܥܠ ܟ̈ܠܕܝܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܘܥܠ ܟܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܕܒܒܠ ܘܥܠ ܪ̈ܘܪܒܢܝܗ̇ ܘܥܠ ܚ̈ܟܝܡܝܗ̇ |
| 36 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו | 36 ܚܪܒܐ ܥܠ ܩܨ̈ܘܡܝܗ̇ ܘܢܬܛܪܦܘܢ ܚܪܒܐ ܥܠ ܓܢܒܪ̈ܝܗ̇ ܘܢܬܬܒܪܘܢ |
| 37 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו | 37 ܚܪܒܐ ܥܠ ܪܟܫܗ̇ ܘܥܠ ܡܪ̈ܟܒܬܗ̇ ܘܥܠ ܟܠܗܘܢ ܬܘ̈ܬܒܐ ܕܒܓܘܗ̇ ܘܢܗܘܘܢ ܐܝܟ ܢܫ̈ܐ ܚܪܒܐ ܥܠ ܓܙ̈ܝܗ̇ ܘܢܬܒܙܘܢ |
| 38 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו | 38 ܚܪܒܐ ܥܠ ܡ̈ܝܗ̇ ܘܢܐܒܫܘܢ ܡܛܠ ܕܐܪܥܐ ܗܝ ܕ̈ܓܠܦܝ ܨ̈ܠܡܐ ܘܒܦܬܟܪ̈ܐ ܡܫܬܒܗܪܝܢ |
| 39 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור | 39 ܡܛܘܠ ܗܢܐ ܢܥܡܪ̈ܢ ܒܗ̇ ܣܝܪ̈ܢܣ ܘܢܬ̈ܒܢ ܒܗ̇ ܒܢ̈ܬ ܢܥܡ̈ܐ ܠܐ ܬܬܒ ܠܥܠܡ ܘܠܐ ܬܫܪܐ ܠܕܪܕܪܝܢ |
| 40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם | 40 ܘܬܗܘܐ ܐܝܟ ܣܕܘܡ ܘܐܝܟ ܥܡܘܪܐ ܕܗܦܟ ܐ̈ܢܝܢ ܐܠܗܐ ܘܠܥܡܘܪ̈ܝܗܝܢ ܠܐ ܢܬܒ ܬܡܢ ܓܒܪ ܘܠܐ ܢܥܡܪ ܬܡܢ ܒܪܢܫ |
| 41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ | 41 ܗܐ ܥܡܐ ܐܬܐ ܡܢ ܓܪܒܝܐ ܥܡܐ ܪܒܐ ܘܡ̈ܠܟܐ ܣܓ̈ܝܐܐ ܢܕܘܠܘܢ ܡܢ ܣܘ̈ܦܝܗ ܕܐܪܥܐ |
| 42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל | 42 ܒܩܫ̈ܬܬܐ ܘܒܢܝ̈ܙܟܐ ܡܙܝܢܝܢ ܒܝܫ̈ܝܢ ܐܢܘܢ ܘܠܐ ܡܪ̈ܚܡܢܝܢ ܩܠܗܘܢ ܐܝܟ ܝܡܐ ܕܡܬܟܬܫ ܘܥܠ ܪ̈ܟܫܐ ܪܟܝܒܝܢ ܘܡܛܝܒܝܢ ܐܝܟ ܓܢܒܪ̈ܐ ܠܩܪܒܐ ܥܠܝܟܝ ܒܪܬ ܒܒܠ |
| 43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה | 43 ܫܡܥ ܡܠܟܐ ܕܒܒܠ ܫܡܥܗܘܢ ܘܐܬܪܫܠ ܐ̈ܝܕܘܗܝ ܘܥܩܬܐ ܐܚܕܬܗ ܘܚ̈ܒܠܐ ܐܝܟ ܕܝܠܕܬܐ |
| 44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני | 44 ܗܐ ܐܝܟ ܐܪܝܐ ܢܣܩ ܡܢ ܥܘܫܢܐ ܕܝܘܪܕܢܢ ܠܕܝܪܐ ܕܐܬܢ ܡܛܠ ܕܒܥܓܠ ܐܪܕܘܦ ܐܢܘܢ ܡܢܗ̇ ܘܓܕܘ̈ܕܐ ܐܦܩܘܕ ܥܠܝܗ̇ ܡܢܘ ܓܝܪ ܐܟܘܬܝ ܐܘ ܡܢܘ ܕܢܬܛܪܐ ܒܝ ܐܘ ܐܝܢܘ ܪܥܝܐ ܕܢܩܘܡ ܠܘܩܒܠܝ |
| 45 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה | 45 ܡܛܠ ܗܢܐ ܫܡܥܘ ܬܪܥܝܬܗ ܕܡܪܝܐ ܕܐܬܪܥܝ ܥܠ ܒܒܠ ܘܡܚܫܒܬܗ ܕܐܬܚܫܒ ܥܠ ܐܪܥܐ ܕܟ̈ܠܕܝܐ ܕܢܓܪܘܢ ܐܢܘܢ ܒܨܝܪ̈ܐ ܕܥܢܐ ܘܢܨܕܘܢ ܥܠܝܗܘܢ ܕܝܪܗܘܢ |
| 46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע | 46 ܡܢ ܩܠܐ ܕܐܬܬܚܕܬ ܒܒܠ ܙܥܬ ܐܪܥܐ ܝܠܠܬܗ̇ ܒܥܡ̈ܡܐ ܐܫܬܡܥܬ |
