| 1 אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד | 1 «Se farai ritorno, o Israele — oracolo di Jahvè — in me troverai riposo. Se rigetterai i tuoi abomini, non dovrai più vagare lontano da me. |
| 2 ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו | 2 Il tuo giuramento sarà: “Per la vita di Jahvè” con verità, rettitudine e giustizia. Allora i popoli si feliciteranno in te, si glorieranno in te». |
| 3 כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים | 3 Perché così dice Jahvè agli uomini di Giuda e a Gerusalemme: «Dissodate, preparate una novale, per non seminare fra le spine. |
| 4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם | 4 Circoncidetevi per Jahvè, togliete il prepuzio del vostro cuore, o uomini di Giuda e abitanti di Gerusalemme, così che la mia ira non erompa come il fuoco e non bruci senza che alcuno la possa spegnere, a causa delle vostre azioni perverse». |
| 5 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר | 5 Annunciatelo in Giuda, fatelo udire a Gerusalemme; suonate la tromba nel paese, gridate a piena voce e dite: «Radunatevi ed entriamo nelle città fortificate». |
| 6 שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול | 6 Disponete un segnale per Sion; mettetevi al sicuro, non indugiate, perché io farò venire dal nord una sventura e una grande rovina. |
| 7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב | 7 Un leone è balzato dalla tana, un distruttore di nazioni si è mosso dalla sua dimora per ridurre la tua terra una desolazione; le tue città saranno distrutte, non vi rimarranno abitanti. |
| 8 על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו | 8 Per questo cingetevi di sacco, lamentatevi e gemete, perché non si è allontanata l’ira ardente di Jahvè da noi. |
| 9 והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו | 9 E in quel giorno, — oracolo di Jahvè — il coraggio del re verrà meno e il coraggio dei capi, i sacerdoti saranno costernati e i profeti resteranno stupefatti. |
| 10 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש | 10 Essi diranno: «Ahi, Signore Jahvè, ci hai dunque proprio ingannati quando dicevi: “Voi avrete pace”, mentre la spada ci è penetrata fino all’anima!» |
| 11 בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר | 11 In quel tempo si dirà a questo popolo e a Gerusalemme: «Il vento ardente delle dune soffia dal deserto verso la figlia del mio popolo, non per ventilare né per nettare il grano. |
| 12 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם | 12 Un vento violento si leva per mio ordine. Ora, perciò, anch’io pronuncerò la loro sentenza». |
| 13 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו | 13 Ecco, egli sale al pari delle nubi e come un turbine sono i suoi carri, i suoi cavalli sono più veloci delle aquile. Guai a noi che siamo perduti! |
| 14 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך | 14 Purifica il tuo cuore dalla malizia, Gerusalemme, affinché ti possa salvare. Fino a quando albergheranno nel tuo intimo i tuoi pensieri iniqui? |
| 15 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים | 15 Perché si ode una voce da Dan, la sventura si annuncia dai monti di Efraim. |
| 16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם | 16 Avvertitene queste genti, annunciatelo a Gerusalemme. Gli assedianti vengono da una terra lontana, emettono urla contro le città di Giuda. |
| 17 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה | 17 Come custodi dei campi l’hanno circondata, perché si è ribellata contro di me. Oracolo di Jahvè. |
| 18 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך | 18 La tua condotta e le tue azioni ti hanno causato tutto ciò. Questo è il guadagno della tua malvagità; è ben amaro! Ora ti penetra fino nel cuore. |
| 19 מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה | 19 Le mie viscere, le mie viscere! Spasimo. Le pareti del mio cuore! Il cuore mi batte forte; non riesco a tacere perché ho udito uno squillo di tromba, un fragore di guerra. |
| 20 שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי | 20 Si annuncia rovina sopra rovina, perché tutto il paese è devastato. A un tratto sono distrutte le mie tende, in un attimo i miei: padiglioni. |
| 21 עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר | 21 Fino a quando dovrò vedere segnali e udire squilli di tromba? |
| 22 כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו | 22 — Veramente stolto è il mio popolo; non mi conoscono, sono figli insipienti, senza intelligenza; sono esperti nel fare il male, ma non sanno compiere il bene —. |
| 23 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם | 23 Guardai la terra, ed ecco solitudine e caos, i cieli, ed erano senza luce. |
| 24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו | 24 Guardai i monti, ed ecco tremavano, e tutti i colli si scuotevano. |
| 25 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו | 25 Guardai, ed ecco non c’era un uomo, e tutti gli uccelli dell’aria erano volati via. |
| 26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו | 26 Guardai, ed ecco la terra fertile era un deserto e tutte le sue città erano state distrutte da Jahvè e dalla sua ira ardente. |
| 27 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה | 27 Poiché così dice Jahvè: «Devastato sarà tutto il paese, io eseguirò uno sterminio. |
| 28 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה | 28 Pertanto la terra sarà in lutto e i cieli si oscureranno di sopra, perché io l’ho detto, non me ne pento, l'ho stabilito, non mi ritratterò». |
| 29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש | 29 Per lo strepito di cavalieri e di arcieri fugge tutto il paese; vanno nella folta: boscaglia e salgono sulle rupi. Ogni città è abbandonata, non c’è rimasto un sol uomo. |
| 30 ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו | 30 E tu che farai? Anche se ti vesti di scarlatto, ti adorni di fregi d’oro e dilati con stibio i tuoi gechi, invano ti fai bella. I tuoi amanti ti disprezzano, essi vogliono la tua vita. |
| 31 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים | 31 Sì, odo un grido come di donna partoriente, un urlo come di una primìpara, il grido della figlia di Sion, che spasima e tende le mani. «Guai a me! Poiché la mia anima è affranta davanti agli assassini». |
