| 1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד | 1 ܙܕܝܩ ܐܢܬ ܡܪܝܐ ܕܐܕܘܢ ܥܡܟ ܒܪܡ ܕܝܢܐ ܡܡܠܠ ܐܢܐ ܩܕܡܝܟ ܡܛܠ ܡܢܐ ܐܘܪܚܗ ܕܪܫܝܥܐ ܡܨܠܚܐ ܘܟܗܝ̈ܢܝܢ ܟܠܗܘܢ ܫܩܪ̈ܐ |
| 2 נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם | 2 ܢܨܒܬ ܐܢܘܢ ܘܐܫܪܘ ܥܩܪ̈ܝܗܘܢ ܩܢܘ ܘܐܦ ܥܒܕܘ ܦܐܪ̈ܐ ܩܪܝܒ ܐܢܬ ܒܦܘܡܗܘܢ ܘܪܚܝܩ ܐܢܬ ܡܢ ܟܘ̈ܠܝܬܗܘܢ |
| 3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה | 3 ܘܐܢܬ ܡܪܝܐ ܝܕܥܬܢܝ ܘܚܙܝܬܢܝ ܘܒܚܪܬ ܠܒܝ ܩܕܡܝܟ ܛܝܒ ܐܢܘܢ ܐܝܟ ܥܢܐ ܠܢܟܣܬܐ ܘܙܡܢ ܐܢܘܢ ܠܝܘܡ ܩܛܠܐ |
| 4 עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו | 4 ܥܕܡܐ ܠܐܡܬܝ ܬܬܐܒܠ ܐܪܥܐ ܘܥܣܒܐ ܟܠܗ ܕܚܩܠܐ ܝܒܫ ܡܢ ܒܝܫܬܐ ܕܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܣܦܬ ܒܥܝܪܐ ܘܦܪܚܬܐ ܕܐܡܪܘ ܠܐ ܢܚܙܐ ܚܪܬܢ |
| 5 כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן | 5 ܗܐ ܥܡ ܪ̈ܓܠܝܐ ܪܗܛܬ ܘܐܠܐܝܘܟ ܘܐܝܟܢܐ ܡܬܚܪܐ ܐܢܬ ܥܡ ܪ̈ܟܫܐ ܘܒܐܪܥܐ ܕܫܠܡܐ ܬܟܝܠ ܐܢܬ ܘܐܝܟܢܐ ܥܒܪ ܐܢܬ ܒܥܘܫܢܗ ܕܝܘܪܕܢܢ |
| 6 כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות | 6 ܡܛܠ ܕܐܦ ܐܚ̈ܝܟ ܘܒܝܬ ܐܒܘܟ ܐܦ ܗܢܘܢ ܕܓܠܘ ܒܟ ܐܦ ܗܢܘܢ ܐܡܪܘ ܒܬܪܟ ܡ̈ܠܐ ܠܐ ܬܗܝܡܢ ܐܢܘܢ ܟܕ ܢܡܠܠܘܢ ܥܠܝܟ ܛܒܬܐ |
| 7 עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה | 7 ܫܒܩܬ ܒܝܬܝ ܫܒܩܬ ܝܪܬܘܬܝ ܝܗܒܬ ܚܒܝܒܬ ܢܦܫܝ ܒܐܝܕܐ ܕܒ̈ܥܠܕܒܒܝܗ̇ |
| 8 היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה | 8 ܗܘܬ ܠܝ ܝܪܬܘܬܝ ܐܝܟ ܐܪܝܐ ܒܥܒܐ ܐܪܝܡܬ ܥܠܝ ܒܩܠܗ̇ ܡܛܠ ܗܢܐ ܣܢܝܬܗ̇ |
| 9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה | 9 ܛܝܪܐ ܡܨܝܪܬܐ ܗܘܬ ܠܝ ܝܪܬܘܬܝ ܘܛܝܪܐ ܚܕܪ̈ܐ ܠܗ̇ ܙܠܘ ܟܢܫܘ ܟܠܗ̇ ܚܝܘܬܐ ܕܕܒܪܐ ܐܝܬܘ ܠܡܐܟܠܗ̇ |
| 10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה | 10 ܪ̈ܥܘܬܐ ܣ̈ܓܝܐܐ ܚܒܠܘ ܟܪܡܝ ܕܫܘ ܦܠܓܘܬܝ ܥܒܕܘ ܦܠܓܘܬܐ ܕܪܓܬܝ ܐܝܟ ܡܕܒܪܐ ܚܪܒܐ |
| 11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב | 11 ܐܨܕܝܘ ܘܐܚܪܒܘܗ̇ ܐܬܐܒܠܬ ܥܠܝ ܚܪܒܬܐ ܨܕܬ ܟܠܗ̇ ܐܪܥܐ ܡܛܠ ܕܠܝܬ ܐܢܫ ܕܡܝܬܐ ܥܠ ܒܠܗ |
| 12 על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר | 12 ܥܠ ܟܠܗܘܢ ܫ̈ܒܝܠܐ ܕܡܕܒܪܐ ܐܬܘ ܒܙܘ̈ܙܐ ܡܛܠ ܕܚܪܒܗ ܕܡܪܝܐ ܐܟܠܐ ܡܢ ܣܘ̈ܦܝܗ̇ ܕܐܪܥܐ ܘܥܕܡܐ ܠܣܘ̈ܦܝܗ ܕܐܪܥܐ ܘܠܝܬ ܫܠܡܐ ܠܟܠ ܒܣܪ |
| 13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה | 13 ܙܪܘܥܘ ܚ̈ܛܐ ܘܚܨܘܕܘ ܟܘܒ̈ܐ ܘܠܐܘ ܘܡܕܡ ܠܐ ܡܘܬܪܝܢ ܐܢܬܘܢ ܘܒܗܬܘ ܡܢ ܥ̈ܠܠܬܟܘܢ ܡܛܠ ܚܡܬܐ ܕܪܘܓܙܗ ܕܡܪܝܐ |
| 14 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם | 14 ܗܟܢܐ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܥܠ ܟܠܗܘܢ ܫ̈ܒܒܝ ܪ̈ܥܘܬܐ ܕܩܪܒܘ ܒܝܪܬܘܬܐ ܕܐܘܪܬܬ ܠܥܡܝ ܐܝܣܪܐܝܠ ܗܐ ܥܩܪ ܐܢܐ ܠܗܘܢ ܡܢ ܐܬܪܗܘܢ ܘܠܕܒܝܬ ܝܗܘܕܐ ܐܥܩܘܪ ܡܢ ܒܝܢܬܗܘܢ |
| 15 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו | 15 ܘܡܢ ܒܬܪ ܕܐܥܩܘܪ ܐܢܘܢ ܐܬܘܒ ܘܐܪܚܡ ܥܠܝܗܘܢ ܘܐܗܦܟ ܐܢܘܢ ܓܒܪ ܠܝܪܬܘܬܗ ܘܓܒܪ ܠܐܪܥܗ |
| 16 והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי | 16 ܘܐܢ ܢܠܦܘܢ ܐܘܪ̈ܚܬܝ ܠܥܡܝ ܕܢܐܡܘܢ ܒܫܡܝ ܚܝ ܗܘ ܡܪܝܐ ܐܝܟ ܕܐܠܦܘ ܠܥܡܝ ܕܢܐܡܘܢ ܒܒܥܠܐ ܢܬܒܘܢ ܒܓܘ ܥܡܝ |
| 17 ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה | 17 ܘܐܢ ܠܐ ܢܫܡܥܘܢ ܐܥܩܪܝܘܗܝ ܠܥܡܐ ܗܢܐ ܡܥܩܪ ܘܡܘܒܕܘ ܐܡܪ ܡܪܝܐ |