| 1 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם | 1 Ecoutez-moi, vous qui suivez la justice, et qui cherchez le Seigneur ; regardez le rocher dont vous avez été taillés, et la carrière profonde (cavité de la citerne) dont vous avez été tirés. |
| 2 הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו | 2 Regardez Abraham votre père, et Sara qui vous a enfantés ; je l'ai appelé (lorsqu'il était) seul, je l'ai béni et multiplié. |
| 3 כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה | 3 Le Seigneur consolera donc Sion et il consolera toutes ses ruines ; il changera son désert en (lieu de) délices, et sa solitude en un jardin du Seigneur. La joie et l'allégresse se trouveront en elle, l'action de grâces et la voix des cantiques (de la louange). |
| 4 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע | 4 Regardez-moi, mon peuple ; ma nation (tribu), écoutez-moi ; car la (une) loi sortira de moi, et ma justice (mon jugement) se reposera parmi mon peuple et sera leur lumière. |
| 5 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון | 5 Mon juste est proche, mon sauveur va paraître, et mes bras jugeront les peuples ; les îles m'attendront, elles attendront mon bras. |
| 6 שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת | 6 Levez les yeux au ciel, et regardez en bas sur la terre ; car le ciel se dissoudra comme la fumée, la terre sera usée comme un vêtement, et ceux qui l'habitent périront avec (comme) elle ; mais mon salut sera éternel, et ma justice ne fera pas défaut (ne périra pas). |
| 7 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו | 7 Ecoutez-moi, vous qui connaissez le (savez ce qui est) juste, mon peuple, qui avez ma loi dans vos cœurs ; ne craignez pas l'opprobre des hommes, et ne redoutez pas leurs blasphèmes ; |
| 8 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים | 8 car les vers les dévoreront comme un vêtement, et la teigne les rongera comme la laine ; mais mon salut sera éternel, et ma justice subsistera de génération en génération. |
| 9 עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין | 9 Elevez-vous, élevez-vous, revêtez-vous (Lève-toi, lève-toi, revêts-toi) de force, bras du Seigneur ; élevez-vous (lève-toi) comme aux anciens jours, dans les siècles passés (générations des siècles, note). N'est-ce pas vous qui avez frappé le (un) superbe, qui avez blessé le (un) dragon ? |
| 10 הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים | 10 N'est-ce pas vous qui avez (des)séché la mer, l'eau de l'impétueux (du grand) abîme ; qui avez fait au fond de la mer un chemin pour faire passer vos affranchis (ceux qui avaient été délivrés) ? |
| 11 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה | 11 C'est ainsi que (Et maintenant) les rachetés du Seigneur reviendront ; ils viendront à Sion avec des chants de louange, et une joie éternelle couronnera leurs têtes ; ils seront dans la joie et le ravissement ; la douleur et les gémissements s'enfuiront. |
| 12 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן | 12 C'est moi, c'est moi-même qui vous consolerai. Qui es-tu pour avoir peur d'un homme mortel, et du fils de l'homme qui séchera comme l'herbe ? |
| 13 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק | 13 Et tu as oublié le Seigneur qui t'a créé, qui a étendu les cieux et fondé la terre, et tu as tremblé sans cesse tout le jour devant la fureur de celui qui t'affligeait, et qui était prêt à te perdre ! Où est maintenant la furie (fureur) de celui qui t'affligeait ? |
| 14 מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו | 14 Bientôt celui qui doit ouvrir (les prisons) arrivera ; il ne détruira pas jusqu'à l'extermination, et son pain ne manquera pas. |
| 15 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו | 15 C'est moi qui suis le Seigneur ton Dieu, qui trouble la mer et qui fais soulever ses flots ; mon nom est le Seigneur des armées. |
| 16 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה | 16 J'ai mis mes paroles dans ta bouche, et je t'ai mis à couvert sous l'ombre de ma main, pour établir les (des) cieux et fonder la (une) terre, et pour dire à Sion : Tu es mon peuple. |
| 17 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית | 17 Réveille-toi, réveille-toi, lève-toi, Jérusalem, qui as bu de la main du Seigneur la coupe (le calice) de sa colère ; tu as bu jusqu'au fond la coupe d'assoupissement, et tu l'as vidée jusqu'à la lie. |
| 18 אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה | 18 De tous les fils qu'elle a enfantés il n'en est aucun qui la soutienne, et de tous les fils qu'elle a nourris aucun ne lui prend la main. |
| 19 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך | 19 Ces deux choses (maux) te sont arrivé(e)s ; qui s'attristera sur toi ? Le ravage et la ruine (destruction), la faim et le glaive ; qui te consolera ? |
| 20 בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך | 20 Tes fils ont été jetés à terre ; ils se sont endormis à la tête de toutes les rues (dans tous les carrefours) comme un oryx pris au filet, pleins de l'indignation du Seigneur, des menaces de ton Dieu. |
| 21 לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין | 21 C'est pourquoi écoute ceci, pauvre petite, qui es enivrée, mais (pauvre et ivre,) non de vin. |
| 22 כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד | 22 Voici ce que dit ton dominateur, ton Seigneur et ton Dieu, qui combattra pour son peuple : Voici, j'enlève (j'ai pris) de ta main la coupe d'assoupissement, le fond de la coupe (du calice) de mon indignation ; tu n'en boiras plus à l'avenir. |
| 23 ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים | 23 Je la (le) mettrai dans la main de ceux qui t'ont humiliée, et qui ont dit à ton âme : Courbe-toi, afin que nous passions ; et tu as fait de ton corps comme une terre, et comme un chemin pour les passants. |
