| 1 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה | 1 Que les îles se taisent devant moi, et que les peuples renouvellent leur force ; qu'ils s'approchent, et qu'ensuite ils parlent ; allons (entrons) ensemble devant un juge (en jugement). |
| 2 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו | 2 Qui a fait sortir le juste de l'orient, et qui l'a appelé pour le suivre ? Il lui livrera les (mettra en sa présence des) nations, et il lui soumettra les rois ; il les donnera à son glaive comme de la poussière, et à son arc comme le chaume (la paille) que le vent emporte. |
| 3 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא | 3 Il les poursuivra, il passera en paix, la trace de ses pas ne paraîtra pas. |
| 4 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא | 4 Qui a fait et opéré ces choses ? qui appelle (appelant) les générations dès le commencement ? Moi, le Seigneur, moi qui suis le premier et le dernier. |
| 5 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון | 5 Les îles ont vu, et elles ont eu peur ; les extrémités de la terre ont été frappées de stupeur ; elles se sont approchées et elles sont venues. |
| 6 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק | 6 Ils s'entraideront l'un et l'autre, et chacun dira à son frère : Prends courage. |
| 7 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט | 7 L'ouvrier en airain, frappant du marteau, a encouragé celui qui forgeait alors, en disant : Cela est bon pour souder, et il a fixé l'idole (l'a assuré) avec des clous, pour qu'elle (il) ne branlât pas. |
| 8 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי | 8 Mais toi, Israël, mon serviteur, Jacob que j'ai choisi, race de mon ami Abraham ; |
| 9 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך | 9 en qui (dans lequel, note) je t'ai pris aux extrémités de la terre et je t'ai appelé d'un pays lointain, et je t'ai dit : Tu es mon serviteur, je t'ai choisi, et je ne t'ai pas rejeté. |
| 10 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי | 10 Ne crains pas, car je suis avec toi ; ne te détourne pas, car je suis ton Dieu ; je t'ai fortifié, je t'ai secouru, et la droite de mon juste t'a soutenu. |
| 11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך | 11 Voici, tous ceux qui te combattent seront confondus et rougiront de honte, et ceux qui te contredisent seront réduits au néant et périront. |
| 12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך | 12 Tu les chercheras, ces hommes qui s'opposaient à toi, et tu ne les trouveras plus ; ceux qui te faisaient la guerre seront comme s'ils n'étaient pas, et disparaîtront (seront consumés). |
| 13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך | 13 Car je suis le Seigneur ton Dieu, qui te prends par la main, et qui te dis : Ne crains pas, c'est moi qui t'aide. |
| 14 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל | 14 Ne crains pas, vermisseau de Jacob, ni vous qui êtes morts d'Israël ; c'est moi qui viens te secourir, dit le Seigneur, et le saint d'Israël est ton rédempteur. |
| 15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים | 15 Je ferai de toi (Je t'ai posé comme) un char neuf à triturer le blé, garni de pointes et de scies ; tu écraseras et briseras les montagnes, et tu réduiras les collines en poussière. |
| 16 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל | 16 Tu les vanneras, et le vent les emportera, et la tempête les dissipera ; mais toi, tu te réjouiras (exulteras) dans le Seigneur, et tu trouveras tes délices (te réjouiras) dans le saint d'Israël. |
| 17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם | 17 Les pauvres et les indigents cherchent de l'eau, et il n'y en a pas ; leur langue est desséchée par la soif. Moi, le Seigneur, je les exaucerai ; moi, le Dieu d'Israël, je ne les abandonnerai pas. |
| 18 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים | 18 Je ferai jaillir (découvrirai) des fleuves au sommet (dans) des collines (en pente), et des fontaines au milieu des champs ; je changerai le (en un) désert en (des) étangs (pleins d'eau), et la terre sans chemin en courants d'eaux. |
| 19 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו | 19 je mettrai dans le désert le cèdre, l'épine (acacia), le myrte et l'olivier ; je ferai croître ensemble dans la solitude le sapin, l'orme et le buis ; |
| 20 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה | 20 afin que tous voient, sachent, considèrent et comprennent que c'est la main du Seigneur qui a fait cela, et que le saint d'Israël l'a créé. |
| 21 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב | 21 Venez plaider votre cause, dit le Seigneur ; si vous avez quelque chose à dire, produisez-le, (apportez vos preuves, si par hasard vous en avez quelqu'une,) dit le roi de Jacob. |
| 22 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו | 22 Qu'ils s'approchent et qu'ils nous annoncent tout ce qui doit arriver ; annoncez les choses passées, et nous y mettrons notre cœur, et nous saurons quelle doit être leur fin ; indiquez-nous ce(lles) qui doi(ven)t arriver. |
| 23 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו | 23 Annoncez ce qui doit arriver à l'avenir, et nous saurons que vous êtes dieux ; faites bien ou mal, si vous le pouvez, afin que nous le disions et que nous le voyions ensemble. |
| 24 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם | 24 Mais vous venez du néant et votre œuvre vient de ce qui n'est pas ; celui (c'est l'abomination) qui vous a choisis est une abomination. |
| 25 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט | 25 Je l'ai suscité du septentrion, et il viendra de l'orient (du levant) ; il invoquera mon nom ; il traitera les grands (magistrats) comme (de la) boue, et comme l'argile que foule le potier. |
| 26 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם | 26 Qui l'a annoncé dès le commencement, pour que nous le sachions, et dès le début (principe), pour que nous disions : Tu es juste ? Mais il n'y a personne qui annonce et qui prédise l'avenir, et qui entende vos paroles. |
| 27 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן | 27 Le Seigneur (Le premier, note) dira (le premier) à Sion : Les voici, et je donnerai à Jérusalem un messager de la bonne nouvelle (évangéliste). |
| 28 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר | 28 J'ai regardé, et il n'y avait parmi eux personne qui prît une résolution, ni qui répondît un mot si on l'interrogeait. |
| 29 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם | 29 Ils sont tous injustes et leurs œuvres sont vaines ; leurs idoles (simulacres) sont du vent et un néant. |
