| 1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם | 1 Visão que teve Isaías, filho de Amós, sobre Judá e Jerusalém. |
| 2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים | 2 Acontecerá, nos últimos dias, que a montanha da casa do Senhor terá os seus fundamentos no cume das montanhas, e se elevará sobre os outeiros, e concorrerão a ela todas as gentes, |
| 3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם | 3 virão muitos povos e dirão: Vinde, subamos à montanha do Senhor, à casa do Deus de Jacob, e ele nos ensinará os seus caminhos, e nós andaremos pelas suas veredas, porque de Sião sairá a lei, e de Jerusalém a palavra do Senhor. |
| 4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה | 4 Ele julgará as nações, dará leis a muitos povos, os quais das suas espadas forjarão relhas de arados, e das suas lanças fouces: uma nação não levantará a espada contra outra nação, nem daí por diante se adestrarão mais para a guerra. |
| 5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה | 5 Casa de Jacob, vinde e caminhemos à luz do Senhor. |
| 6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו | 6 Pois tu (ó Senhor) rejeitaste o teu povo, a casa de Jacob, porque estão cheios (de adivinhos) do Oriente, têm bruxos, como os Filisteus, e pactuam com os filhos dos estranhos. |
| 7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו | 7 A (sua) terra está cheia de prata e de oiro, e não têm fim os seus tesouros (apesar disso, ainda não está satisfeita a sua avareza); |
| 8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו | 8 a sua terra está cheia de cavalos, e são inumeráveis os seus carros; está cheio de ídolos o seu país; prostram-se diante da obra das suas mãos, diante do que fizeram os seus dedos. |
| 9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם | 9 Todo o mortal será humilhado, todo o homem abatido: (Senhor) não lhes perdoarás. |
| 10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו | 10 Mete-te entre as rochas (ó povo infiel), esconde-te debaixo da terra da aterradora presença do Senhor, da glória de sua majestade. |
| 11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא | 11 Os olhos altivos do homem serão humilhados, o orgulho humano será abatido, e só o Senhor será exaltado naquele dia. |
| 12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל | 12 Porque o dia do Senhor dos exércitos será contra todos os soberbos e altivos, contra todos os arrogantes, para os humilhar: |
| 13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן | 13 contra todos os cedros do Líbano, altos e levantados, contra todos os carvalhos de Basan. |
| 14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות | 14 contra todas as altas montanhas, contra todos os outeiros elevados, |
| 15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה | 15 contra toda a torre eminente, contra todo o muro fortificado, |
| 16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה | 16 contra todas as naus de Tarsis e contra tudo o que é belo (agradável) à vista. |
| 17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא | 17 Será abatida a arrogância dos homens, humilhando o orgulho humano, e só o Senhor será sublimado naquele dia. |
| 18 והאלילים כליל יחלף | 18 Os ídolos desaparecerão. |
| 19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ | 19 (os homens) entrarão nas cavernas dos rochedos, nos antros da terra por causa da presença formidável do Senhor, da glória de sua majestade, quando se levantar para ferir a terra. |
| 20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים | 20 Naquele dia o homem lançará aos ratos e os morcegos os seus ídolos de prata, os seus ídolos de oiro, que tinha feito a fim de os adorar, |
| 21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ | 21 e entrará nas aberturas das pedras, nas cavernas dos rochedos, por causa da presença formidável do Senhor, da glória da sua majestade, quando se levantar para ferir a terra. |
| 22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא | 22 Cessai, pois, de confiar no homem, em cujas narinas (não) há (senão) um sopro; Que estima podeis ter dele? |
