Salmi תהילים (Tehillim) 78

MODERN HEBREW BIBLE	Menge Bibel
1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי	1 Ein Lehrgedicht (vgl. 32,1) von Asaph (vgl. 50,1).Gib acht, mein Volk, auf meine Belehrung,leiht euer Ohr den Worten meines Mundes!
2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	2 Ich will auftun meinen Mund zur Rede in Sprüchen,will Rätsel verkünden von der Vorzeit her.
3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו	3 Was wir gehört und erfahrenund unsere Väter uns erzählt haben,
4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה	4 das wollen wir ihren Kindern nicht verschweigen,sondern dem künftgen Geschlecht verkündendie Ruhmestaten des HERRN und seine Stärkeund die Wunder, die er getan hat.
5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם	5 Denn er hat ein Zeugnis aufgerichtet in Jakobund festgestellt in Israel ein Gesetz,von dem er unsern Vätern gebot,es ihren Kindern kundzutun,
6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם	6 auf daß die Nachwelt Kenntnis davon erhielte:die Kinder, die geboren würden,sollten aufstehn und ihren Kindern davon erzählen,
7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו	7 daß sie auf Gott ihr Vertrauen setztenund die Taten Gottes nicht vergäßenund seine Gebote befolgten,
8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו	8 daß sie nicht wie ihre Väter würden,ein trotziges und widerspenstiges Geschlecht,ein Geschlecht mit wankelmütigem Herzen,dessen Geist sich nicht zuverlässig zu Gott hielt.
9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב	9 Ephraims Söhne, bogengerüstete Schützen,haben den Rücken gewandt am Tage des Kampfes.
10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת	10 Sie hielten den gottgestifteten Bund nichtund wollten nicht wandeln in seinem Gesetz;
11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם	11 nein, sie vergaßen seine Tatenund seine Wunder, die er sie hatte sehen lassen.
12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען	12 Vor ihren Vätern hatte er Wunder getanim Lande Ägypten, im Gefilde von Zoan.
13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד	13 Er spaltete das Meer und ließ sie hindurchziehnund türmte die Wasser auf wie einen Wall;
14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש	14 er leitete sie bei Tag durch die Wolkeund während der ganzen Nacht durch Feuerschein;
15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה	15 er spaltete Felsen in der Wüsteund tränkte sie reichlich wie mit Fluten;
16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים	16 Bäche ließ er aus dem Felsen hervorgehnund Wasser gleich Strömen niederfließen.
17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה	17 Dennoch fuhren sie fort, gegen ihn zu sündigen,und widerstrebten dem Höchsten in der Wüste;
18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם	18 ja, sie versuchten Gott in ihren Herzen,indem sie Speise verlangten für ihr Gelüst,
19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר	19 und redeten gegen Gott mit den Worten: »Kann Gott wohl einen Tisch in der Wüste uns decken?
20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו	20 Wohl hat er den Felsen geschlagen, daß Wasserflossen heraus und Bäche sich ergossen;doch wird er auch vermögen Brot zu gebenoder Fleisch seinem Volke zu schaffen?«
21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל	21 Drum, als der HERR das hörte, ergrimmte er:Feuer entbrannte gegen Jakob,und Zorn stieg auf gegen Israel,
22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו	22 weil sie an Gott nicht glaubtenund auf seine Hilfe nicht vertrauten.
23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח	23 Und doch gebot er den Wolken drobenund tat die Türen des Himmels auf,
24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו	24 ließ Manna auf sie regnen zum Essenund gab ihnen himmlisches Brotkorn:
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע	25 Engelspeise aßen sie allesamt,Reisekost sandte er ihnen zur Sättigung.
26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן	26 Hinfahren ließ er den Ostwind am Himmelund führte durch seine Kraft den Südwind herbei;
27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף	27 Fleisch ließ er auf sie regnen wie Staubund beschwingte Vögel wie Meeressand;
28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו	28 mitten in ihr Lager ließ er sie fallen,rings um ihre Wohnungen her.
29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם	29 Da aßen sie und wurden reichlich satt,und was sie gewünscht, gewährte er ihnen.
30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם	30 Noch hatten sie ihres Gelüsts sich nicht entschlagen,noch hatten sie ihre Speise in ihrem Munde,
31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע	31 da stieg der Ingrimm Gottes gegen sie aufund erwürgte die kräftigen Männer unter ihnenund streckte Israels junge Mannschaft zu Boden.
32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו	32 Trotz alledem sündigten sie weiterund glaubten nicht an seine Wunder (= Machttaten).
33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה	33 Drum ließ er ihre Tage vergehn wie einen Hauchund ihre Jahre in angstvoller Hast.
34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל	34 Wenn er sie sterben ließ, dann fragten sie nach ihmund kehrten um und suchten Gott eifrig
35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם	35 und dachten daran, daß Gott ihr Fels seiund Gott, der Höchste, ihr Erlöser.
36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו	36 Doch sie heuchelten ihm mit ihrem Mundeund belogen ihn mit ihrer Zunge;
37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו	37 denn ihr Herz hing nicht fest an ihm,und sie hielten nicht treu an seinem Bunde.
38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו	38 Doch er war barmherzig, vergab die Schuldund vertilgte sie nicht,nein, immer wieder hielt er seinen Zorn zurückund ließ nicht seinen ganzen Grimm erwachen;
39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב	39 denn er dachte daran, daß Fleisch sie waren,ein Windhauch, der hinfährt und nicht wiederkehrt.
40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון	40 Wie oft widerstrebten sie ihm in der Wüste,kränkten sie ihn in der Öde!
41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו	41 Und immer aufs neue versuchten sie Gottund betrübten den Heiligen Israels.
42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר	42 Sie dachten nicht mehr an seine starke Hand,an den Tag, wo er sie vom Bedränger erlöste,
43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען	43 als er seine Zeichen in Ägypten tat,seine Wunder im Gefilde von Zoan (V.12).
44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון	44 Er verwandelte dort in Blut ihre Ströme (= Nilarme),so daß man ihr fließendes Wasser nicht trinken konnte;
45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם	45 er sandte unter sie Ungeziefer, das sie fraß,und Frösche, die ihnen Verderben brachten;
46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה	46 er gab ihre Ernte den Freßgrillen preisund die Frucht ihrer Arbeit den Heuschrecken;
47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל	47 er zerschlug ihre Reben mit Hagel,ihre Maulbeerfeigenbäume mit Schloßen;
48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים	48 er gab ihr Vieh dem Hagel preisund ihren Besitz den Blitzen;
49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים	49 er sandte gegen sie seines Zornes Glut,Wut und Grimm und Drangsal:eine Schar von Unglücksengeln;
50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר	50 er ließ seinem Ingrimm freien Lauf,entzog ihre Seele nicht dem Tode, überließ vielmehr ihr Leben der Pest;
51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם	51 er ließ alle Erstgeburt in Ägypten sterben,der Manneskraft Erstlinge in den Zelten Hams.
52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר	52 Dann ließ er sein Volk ausziehn wie Schafeund leitete sie in der Wüste wie eine Herde
53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים	53 und führte sie sicher, so daß sie nicht bangten;ihre Feinde aber bedeckte das Meer.
54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו	54 So brachte er sie nach seinem heiligen Gebiet,in das Bergland, das er mit seiner Rechten erworben,
55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל	55 und vertrieb vor ihnen her die Völker,verloste ihr Gebiet als erblichen Besitzund ließ in ihren Zelten die Stämme Israels wohnen.
56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו	56 Doch sie versuchten und reizten Gott, den Höchsten,und hielten sich nicht an seine Gebote,
57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה	57 sondern fielen ab und handelten treulos, ihren Vätern gleich;sie versagten wie ein trüglicher (oder: schlaffer) Bogen
58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו	58 und erbitterten ihn durch ihren Höhendienstund reizten ihn zum Eifer durch ihre Götzenbilder.
59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל	59 Als Gott es vernahm, ergrimmte erund verwarf Israel ganz und gar:
60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם	60 er gab seine Wohnung in Silo auf,das Zelt, das er aufgeschlagen unter den Menschen;
61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר	61 er ließ seine Macht in Gefangenschaft fallenund seine Zier in die Hand des Feindes;
62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר	62 er gab sein Volk dem Schwerte preisund war entrüstet über sein Erbteil (= Eigentumsvolk);
63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו	63 seine jungen Männer fraß das Feuer,und seine Jungfraun blieben ohne Brautlied;
64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה	64 seine Priester fielen durchs Schwert,und seine Witwen konnten keine Totenklage halten.
65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין	65 Da erwachte der Allherr wie ein Schlafender,wie ein vom Wein übermannter Kriegsheld;
66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו	66 er schlug seine Feinde von hintenund gab sie ewiger Schande preis.
67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר	67 Auch verwarf er das Zelt Josephsund erwählte nicht den Stamm Ephraim,
68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב	68 sondern erwählte den Stamm Juda,den Berg Zion, den er liebgewonnen;
69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם	69 und er baute den ragenden Bergen (oder: Palästen) gleich sein Heiligtum,fest wie die Erde, die er auf ewig gegründet.
70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן	70 Dann erwählte er David, seinen Knecht,den er wegnahm von den Hürden des Kleinviehs;
71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו	71 von den Mutterschafen holte er ihn,daß er Jakob weide, sein Volk,und Israel, seinen Erbbesitz.
72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם	72 Der weidete sie mit redlichem Herzenund leitete sie mit kundiger Hand.